שיחות עם יעקב שמשון שפירא, מאת ישעיהו בן פורת, ידיעות אחרונות, 23.2.1979

23/02/1979-

תקציר:

ראיון עם יעקב שמשון שפירא שהיה שר המשפטים במשך 7 שנים: על פרשת לבון; ועדת אולשן דורי; הקשר עם בן גוריון; ועדת השבעה; טוען כי בסכסוך בין לבון לבן גוריון, נטה ליבו של אשכול לצידו של בן גוריון; “אהבתי את אשכול- איש חכם, מסור לעניין, עם עיניים פקוחות בראש, עם חוש הומור”
“היתה לו יכולת, ועוד איזה יכולת של החלטה, ואשכול היה יהודי קורא ספר, אולי יותר מאשר הממוצע בין המנהיגים. יכולת לשוחח איתו על ספר שהוא קרא. הוא היה ממליץ לקורא ספר זה או ספר אחר”.
“לדעתי הוא היה ראש ממשלה טוב מאד. הוא נתן לשרים שלו לעשות דברים מתוך רצון, מתוך התלהבות אפילו. אשכול היה איש שלא בטובתו נפלה עליו מלחמה. הוא היה יותר ראש ממשלה של בנין, של ייסוד, של פיתוח. עובדה היא שכבר הרבה זמן הכל יודעים שבמלחמת ששת הימים ניצחה ההכנה של אשכול”.
“וודאי שהיה איש פשרות. מה זה איש פשרות? אשכול לא ויתר על דברים עיקריים. הוא לא ויתר על עלייה ולא על עבודה עברית ולא על הרחבת ההתיישבות ולא על תיעוש ולא על הרחבת הלשון העברית ולא על הדברים היסודיים שבנו את המדינה, את העצמאות שלנו. לא. על אלה הוא לא ויתר. אבל הוא נתן לכל אחד ואחד את ההרגשה שאפשר להתווכח ואפשר לעמוד על המקח על דברים מישניים, על דברים ממדרגה שלישית. על הדברים הגדולים אי אפשר היה להתווכח איתו”.
על ההכרעה על הכרזת המדינה בתש”ח: “בוודאי שאני מייחס אותה לבן גוריון. אבל בן גוריון לא יכול היה לבצע את זאת בלי הביצוע של אשכול, שעשה אנשים לאיכרים, השורש של אשכול היה באמת בדגניה, וכך זה נשאר כל חייו”.

קטגוריות:

אידאולוגיה, אישי כללי, הומור, התיישבות, מנהיגות, פשרה, קבלת החלטות, שפירא, יעקב שמשון, ששת הימים

קובץ מקור:

1133

עמודים בארכיון:

154-153

עריכה