המאבק על בן גוריון, ידיעות אחרונות, יוסף אלמוגי, 3.6.1988

03/06/1988-

תקציר:

גילויים חדשים מתוך ספרו של יוסף אלמוגי:
קבוצת דיין-פרס עיוותו את כוונותיו של בן גוריון בנוגע לשילוב צעירים בהנהגת המפלגה.
“אשכול היה משכמו ומעלה בין כל חבריו להנהגה, ולפי מיטב הכרתי לא היו לו שם פניות צדדיות. הוא רצה להשכין שלום פנימי והיה בטוח שיוכל לאכוף על בן גוריון פשרה מתקבלת על הדעת. שגם תרגיע את לבון (שאותו לא אהב, אם להשתמש בלשון המעטה). אבל אשכול נלכד, מסיבות שונות, בשבי של כל מיני גורמים שלחצו עליו בעוצמה רבה וגררו אותו להתנגדות ולחקירה משפטית”.
אלמוגי מתאר כיצד התנגד לפשרה לפיה בן גוריון יפרוש ואשכול יחליפו כראש ממשלה למשך שישה חודשים וכי אשכול התפלא על ההתנגדות.
אלמוגי טוען כי אשכול האמין כי בן גוריון יקבל את הכרעת הרוב והתאכזב מאד כאשר בן גוריון נשאר במריו. הוא מספר כי דיין שיחק בשני הצדדים – בעד ונגד בן גוריון אבל כאשר עלתה השאלה אם מפא”י תלך לממשלה בלי בן גוריון דיין היה היחיד שאמר שיש לעשות את טובת המדינה ושאם יציעו לו להיות שר חקלאות בממשלה בלי בן גוריון, הוא יקבל על עצמו את התפקיד.

קטגוריות:

אלמוגי, יוסף, בן גוריון, דוד, דיין, משה, העסק הביש, לבון, פנחס, ספיר, פנחס, פרס, שמעון

קובץ מקור:

1141

עמודים בארכיון:

101-99

עריכה