דברי הכנסת, ישיבה רצ”ד, הצעה לסדר היום א. רימלט, 13.11.1963

13/11/1963-

תקציר:

הצעה לסדר היום מס’ 559 הופעת סגל הפיקוד העליון של צה”ל בכנס בעל אופי מפלגתי בדיון על נושאי מביטחון סודיים (חבר הכנסת א. רימלט)
ח”כ אלימלך רימלט (המפלגה הליברלית) – מפגשים של קציני צבא בכירים או פקידים בכירים במערכת הביטחון עם הציבור הם דבר מבורך. כמו כך כאשר גוף מדיני או מוסד מפלגתי מטפל בבעיה ספציפית, יש חשיבות בהבהרת העובדות על ידי אנשי המקצוע – העברת אינפורמציה. כך גם כאשר מדובר בגוף העוסק בבעיה ביטחונית הנוגעת לו ישירות. אין טעם שמפגשים כאלה יהיו סודיים, גם אם יכול להיות שהם יהיו מפגשים סגורים. השמירה על סודיות וקונספירציה מופרזת. אם הדברים נאמרים בפני 1,500 אנשים, חברי מפלגה, אין סיבה שהדברים לא יפורסמו גם בעיתונות. בכינוס המדובר עסקו בדברים החורגים מהמגבלות המקובלות בכינוסים עם אנשי ציבור ודיברו על הדוקטרינה ההגנתית של מדינת ישראל וזאת לפני שהדברים עלו בוועדת החוץ והביטחון. כלומר: 1- או שיש שינוי מהותי בממשלה המאפשר לכל גוף פולטי מפלגתי להזמין את בכירי מערכת הביטחון לבירור מדיני ובטחוני. 2- או שרק מפלגה קואליציונית יכולה להזמין אליה את הרמטכ”ל לבירור 3- או שראש הממשלה ושר הביטחון החליט לתת רק לגוף אחד למפלגה אחת מעמד מיוחס בענייני ביטחון ולקיים מעין זרם ביטחוני עצמאי משלו. – האירוע באפעל מצדיק דיון מיוחד במליאת הכנסת.
היו”ר י. פרלין מעביר את רשות הדיבור באותו נושא אל ח”כ יעקב מרידור
ח”כ יעקב מרידור (תנועת החרות) – ראש הממשלה ושר הביטחון חידש חידוש – כחבר וועדת החוץ והביטחון נאלצתי להישבע שבועת אמונים ולמסור הצהרה בכתב שלא לגלות סודות, לשמור בסוד את הדיונים והדעות וכולנו (גם יו”ר הוועדה מר ארגוב), עשינו זאת. אנחנו מבינים כי הנושאים בהם אנו דנים במסגרת הוועדה הם כה סודיים שאסור לנו לדון עליהם אפילו עם חברינו למפלגה. פעמים רבות ישנם ויכוחים משמעותיים בוועדה לגבי הזמנת קצינים בכירים להופיע לפניה, היו מקרים בהם הוועדה ביקשה לזמן את הרמטכ”ל ושר הביטחון לא אפשר זאת. לדוגמא כאשר הרמטכ”ל לסקוב התפטר לאחר שנתיים בלבד. שר הביטחון דרש שישאלו אותו את כל השאלות. ופתאום מגלים חברי הכנסת וחברי הוועדה, מתוך העיתונות, שהקצונה הבכירה הופיעה בפני וועדת ביטחון אחרת – של הקיבוץ המאוחד. יש להניח שהדבר נעשה על דעתו של שר הביטחון. ומי שלא נכח באירוע לא יודע על מה דובר ומהי האינפורמציה שנמסרה. גם שר הביטחון לשעבר (בן גוריון) חוטא בכך שהוא מפזר רמזים בפני קבוצות שונות ובין היתר שנאלץ לחזור משדה בוקר כי שר הביטחון דאז או ראש הממשלה לא התאים לתפקידו. שר הביטחון הנוכחי (אשכול) קיבל דווקא ציון לשבח. משר הביטחון לשעבר, בן גוריון אי אפשר לדרוש לשאת באחריות, אבל משר הביטחון ה”חדש” אפשר וצריך. אם בכוונתו של שר הביטחון ל”התיר את הרצועה” אז זה לא יהיה המקרה היחידי בו יופיעו קצינים וידונו בעניינים סודיים. לאשכול יש בעיות קואליציוניות. אחדות העבודה משתתפת בממשלה, יש לה רצון להשפיע ולדעת יותר בענייני ביטחון אבל הם לא קיבלו אפילו סגן שר ביטחון. זהו עניין עקרוני. אשכול מרשה לעצמו “לשחרר מעט קיטור” כדי להקל על עצמו. בעיות הביטחון שונות מבעיות האוצר. הכנסת פוליטיזציה לצבע עלולה לשבור את רוח הצבא. מבקש מאשכול לשקול שוב, אם יודיע שזה היה משגה, בכך יסתיים הדיון, אבל אם יטען שצריך להמשיך כך, יש לערוך דיון ולמנוע מצב בו ענייני הצבא וענייני הביטחון יהפכו להפקר.
ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול – מעריך מאד את הדאגה שביטאו הדוברים לשמירת הסודיות וענייני הביטחון. עם זאת “כשם שמצווים על עירנות בעניינים הללו כך גם יש להזהיר על ההפרזה בהצעה על סכנות ועל חששות. וזה מנהג”. הופעה של מפקדים בחוגים שונים להסברה על ענייני ביטחון , צורכי צה”ל ונושאים נוספים – זהו מנהג משכבר הימים. היו הופעות כאלה בפני מנהלי בתי ספר, סופרים, ארגון בני ברית, וותיקי ההגנה, עשרות ישובים בארץ. בשנה הקודמת היו מפגשים כאלה גם באיחוד הקבוצות והקיבוצים. כלומר לא רק בפני המפלגה איתה רוצים “לחתן אותי”. המטכ”ל אחראי לכל מה שנאמר במפגשים כאלה ואין חשש לגילוי סודות ביטחוניים. “הערצת העם אל צבאו תובעת וזקוקה – שניהם יחד, העם והצבא – ליניקה הדדית ולרקע הסברתי ותחושה משותפת ולהשפעת גומלין”. צה”ל מעוניין בשורשים גם בישובים החקלאיים שמהם הוא שואב כוחות מתנדבים מעולים. תודעת הביטחון נושאת בתוכה גם נכונות התנדבותית. אני תומך בהגבלת הופעות כאלה. במקרה זה מדובר במפגש עם קבוצה שרבים ממנה אינם מומחים בביטחון. בכינוס השתתפו עשרות אנשים שהם נציגי ישובים שעם חזרתם לישובים יביאו איתם הידע והתודעה לגבי דרכי הפעולה, הקמת מקלטים וכדומה. מדובר בעיקר בישובי הספר (האון, תל קציר, דן, עין גב, גונן, קרית שמונה, מסדה, שער הגולן, ועוד) המשמשים בימים אלה יד, כתף, משענת מיוחדת, החזה לפגזים וליריות. אפשר היה לנהוג במעט רוחב לב. אם מדובר בחשש לפוליטיזציה – אני איתכם במאבק. לאור הדאגה שהביעו חברי הכנסת, אבחן ואוודא מחדש כדי שלא יהיה כל יסוד לחשש שמדובר במשהו אחר מאשר רכישת אהדה וחיבה ונכונות התנדבותית. לשאלה מדוע דווקא לגוף התיישבותי זה – יש לי רעיון לפני זמן מה נוסדה ברית קיבוצים הכוללת את כל הקיבוצים – אפשר לכנס נציגים של כל הברית כדי לטפל בשאלות האלה וכך לא תהיה דאגה שראש הממשלה מנצל את תפקידו כדי לקרב או להתאחד עם אחדות העבודה. אני אמנם רוצה לזכות לראות אחדות פועלי ישראל על כל מפלגותיהם, אבל זה לא לא קשור כלל לעניין.
ההצעות של חברי הכנסת רימלט ובדר – לא התקבלו.
[דוברים: אלימלך רימלט, יעקב מרידור]
[ אזכור יישובים: האון, תל קציר, דן, עין גב, גונן, מסדה, שער הגולן]

קטגוריות:

ביטחון, ועדת החוץ והבטחון, כנסת, פוליטיקה, פריפריה, צה"ל, קיבוצים, קרית שמונה, רמת הגולן

קובץ מקור:

601

עמודים בארכיון:

67-53

עריכה