תשובה להצעות אי אמון בכנסת, 24.2.1964

24/02/1964-

תקציר:

אשכול משיב להצעת אי אמון בעקבות שיחה בבית פרטי של שר החקלאות בחברת כמה מעמיתיו ככל הנראה על פרשת לבון. אשכול מציין כי הפרשה עלתה לדיון בוועדת שרים והוצאו מסקנות ברורות. הוא מגן על שר החקלאות שהגיב באופן חריף ואמר כי הוא מבין לרוחו.
“והנה, כמו במקרים רבים קרה גם הפעם! קטעים בלתי מדויקים ומסולפים מן השיחה ומן הסברה, דלף, אז גולגל מפה לאוזן אי מפי איש החוצה, ובלי דעת בעל הדברים והמשתתפים בשיחה.
כמנהגנו (איך אומרים אצלנו?) “התלבטו” עיתונאים על העניין, נפלו על המציאה הבלתי כשרה ש”נלקחה” מתוך בית פרטי, ועשרות באותיות של קידוש לבנה.
מכאן ואילך הדברים ידוע: על סמך הפרסומים הבלתי מדויקים בעיתונות, הובאה לכנסת שאילתא המופנית אל שר החקלאות.
יושב ראש הכנסת סבור היה, שאין מקום להפניית שאילתא אל שר, כשאין היא נוגעת לעבודה במשרדו, והשאילתא הועברה לראש הממשלה.
ראש הממשלה היה נכון להשיב עליה בזמן המתאים, תשובה קצרה וגם לומר, בנטילת רשות מאת יושב ראש הכנסת, כי אין זה מן המידה ואף לא בהתאם לתקנון הכנסת לבקש תשובות המתייחסות לשיחות ולסברות פרטיות של חברי ממשלה המשיחים לפי תומם על ספל קפה בבית פרטי, וביחוד כאשר המדובר אינו בעניין עובדתי שבתחום תפקידיו של השר הנשאר (סעיף (א)36 של התקנון). אולם ראש הממשלה – אני עבדכם – לא יכול היה שלא להיענות לבקשתו-תביעתו של השר, להניח לו להשיב לשאילתא, להסיר לזות שפתיים כאילו הוא מתחמק מתשובה ולמנוע רמיזות וחשדות מרושעות על מי יודע מה”.
אשכול קורא להסיר את ההצעות מסדר היום.

קטגוריות:

העסק הביש, כנסת, ממשל תקין, רוזן, פנחס

קובץ מקור:

602

עמודים בארכיון:

300-298

עריכה