תעתיק התכנית שאילתא מן האולפן עם אשכול, קול ישראל, בעריכת חנה זמר, 14.11.1968

14/11/1968-

תקציר:

אשכול נשאל אם הוא נץ או יונה, מוסיף שפרט לשתי הציבורים הללו יש גם גוזלים; אשכול אומר כי הסיבה שבגללה ישראל ממשיכה ללחוץ ולבקש שיחות שלום היא “נדיבות הלב של מנצחים”; אשכול מקבל את הטענה שחוזה שלום אינו עניין המבטיח שלום נצחי אבל, הוא אומר, חוזה כזה מבטיח שלום לתקופתו וגם זה משהו; לאור הכישלון בניסיונות ההידברות עם מלך ירדן, מעשים ניסיונות להידבר עם מנהיגי יהודה ושומרון להקמת ישות פלשתינאית אבל זה לא נראה כלל באופק. ממשיכים הניסיונות להידבר עם מלך ירדן; הממשלה מנסה ליצור מדיניות חכמה, צודקת וישרה (בדין ביושר ובצדק) מול הערבים במזרח ירושלים וביהודה ושומרון; מתייחס לשאלה לגבי ביקורת על גבול ההסתה נגד שרים בממשלה ואומר שהוא משאיר זאת לטיפול שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה ומאד לא היה רוצה להגיע לכדי חקיקת חוקים שעלולים להגביל את חופש הביטוי; אשכול רומז כי בספרו של ד”ר בר-זוהר שבו נטען ששר החוץ לא דיווח אמת או לכל הפחות דווח רק חלקית על דבריו של נשיא ארה”ב ג’ונסון – שמדובר במקרה הטוב בדיווח לא מדויק בספר או אפילו בשקר; אומר שתוקם קרן לסייע למשפחות קטנות מתוך כוונה לעודד ילודה; אומר כי היחסים עם ארה”ב טובים מאד אבל זה לא אומר שתמיד תהיה הסכמה בין המדינות; אומר כי הוא מתנגד לדחיית בחירות – השינוי חשוב וגם הוויכוח בין הדעות והתפיסות חשוב; אומר שיש טעם במחשבה ובהצעה להגבלת תקופת כהונה של ראש ממשלה ושל שרים.

קטגוריות:

ארצות הברית, בחירות, ביקורת, דמוקרטיה, הסתה, זמר, חנה, ירדן, מזרח ירושלים, פלשתינאים, שלום, תפיסת הביטחון

קובץ מקור:

459

עמודים בארכיון:

222-229

עריכה