שאלות עיתונאית וטיוטות לתשובות לקראת מסיבת העיתונאים, 29.11.1963

29/11/1963-

תקציר:

שאלות שהופנו לקראת מפגש ראש הממשלה עם עורכי העתונות 29.11.1963, מסיבת עיתונאים לרגל כ”ט בנובמבר.לאחריהן תשובות. עיקר השאלות עוסקות בנושאים מדיניים וביטחוניים. מוזכרים גם זרמים בחינוך, כור אטומי בדימונה, דתיים חילוניים, ירושלים, אורך השירות בצה”ל, יחסים עם בריה”מ, הקמת טלוויזיה, קיבוצים תעשייתיים, נח”ל תעשייתי, רכוש יהודי במדינות ערב, עירק, קילטת עלייה, אקדמאים, דתיים חילונים, דת ומדינה, האנייה שלום, מיסיון, או”ם, בתי אונגרין, נטורי קרתא, ממשל צבאי,
מתוך הטיוטות לתשובות (הצעות): על הטלוויזיה: לא מתנגד, נתחיל בטלוויזיה לימודית ואחרישנה נחליט איך להתקדם; סכנת התקפה מצד מצרים: ישראל צריכה להיות נכונה תמיד להגן על גבולותיה, “נצאר הוא אדם… אין אדם יכול לנחש ולקבוע מתי לרודן יתחשק להסתבך מתוך סיבות של יוקרה”; על הופעות פקידים בתקשורת ומה קובע את המדינית: “כל שר אחראי על פקידי משרדו והופעותייהם הפומביות. קובעת כמובן מדיניות הממשלה”; על המסיון וההפגנות נגד המסיון: המפגינים נעצרו על התקהלות לא חוקית ועל פי החוק ותקנות המשטרה; על הסטטוס קוו: “הממשלה קיימת כל התחייבויותיה בענייני דת אשר קיבלה על עצמה, בהתאם למציאות”; על “התפשטות טריטוריאלית דתית”: “אזרחים דתיים שווים בזכויותיהם ובחובותיהם לכל אזרח במדינה. אחת מחובותיהם היא לשמור על החוק. המצאותם של מוסדות מסוימים במקומות מסוימים אינה מקנה להם הזכות להפריע לתנועה”.; על המטבחים באונייה שלום: אם הרבנות היתה מקבלת את סידורי הכשרות המוצעים, היו יהודים רבים יכולים לנסוע בה; על נסיעות רוה”מ לחו”ל: אין עניין של מסורת, נוסעים כמתעורר הצורך; האם הכרזות רוה”מ על רצון בשלום לא פוגעת ב”רוח” הישראלית: “מדיניות הממשלה והעם כולו היא מדיניות של שלום ומתפקידנו וחובתנו להכריז עליה בהזדמנויות מתאימות. עם זאת כולנו ערים לכך שאויבינו מכריזים השכם והערב על השמדתנו ועושים הכנות לכך. כבר אמרתי במקום אחר שמול הכנות נגיב בהכנות. הביטחון והשלום כרוכים זה בזה. אם אין שלום אין ביטחון ואין ביטחון, אין שלום, יהיה זה מוטעה לחשוב שהתודעה הביטחונית החיונית של עם ישראל תחלש על ידי הבעת רצוננו העז לשלום. עד אז נסמוך על צה”ל”; האם מרוצה מהאיזון בין הצרכים הכלכליים של המדינה לבין שאיפותיה הסוציאליות: “בשנה האחרונה הצלחנו להשיג יציבות יחסית במחירים, הקטנה בגרעון המסחרי וקצב גדול מהיר של התפוקה הלאומית. מטרות כלכליות אלה הושגו תוך סיפוק צרכים סוציאליים ותרבותייים בהיקף רציני. בדעתנו לנקוט בשנה הקרובה במדיניות שכר והכנסות ובמדיניות תקציבית אשר יבטיחו בין השאר המשך היציבות הכלכלית. במסגרת זו נדאג גם להמשך סיפוק צרכי האוכלוסייה, תוך שימת לב מיוחדת לשכבות אשר הכנסתן מועטה באופן יחסי, בשטחי החינוך, התרבות ותוך העמקת היקף הסעד לשכבות הנזקקות לכך”. ; על הקמת מפעלי תעשייה גדולים בעיירות עולים (עיירות הפיתוח): הממשלה לא מקימה מפעלים על פי מפתח של גודל אלא של היתכנות כלכלית ומתוך כוונה ליצירת מקומות עבודה; על התבטאויות של “לשעברים” (הכוונה לבן גוריון): “במדינה דמוקרטית רשאי כל אזרח להביע את דעותיו, אבל רק הצהרות הבאות מפי ראש הממשלה ושריה מחייבים את הממשלה”;
השואלים: על משמר, י. עמית, יהודה נחשוני, הבוקר, שלום ידידיה, נוביני קורייר, אמר, קול העם, מ.כספי, חיינו, מאיר זית, ש. דניאל, הצופה, דבר, חיים אייזק, ג’רוזלם פוסט, שערים, לעצטע נייעס,

קטגוריות:

ארצות הברית, ביטחון, ברית המועצות, דת ומדינה, חינוך והשכלה, יחסי חוץ, ירושלים, כלכלה, נאצר, עיתונות, צרפת, קליטת עלייה, שלום, תעשייה

קובץ מקור:

28

עמודים בארכיון:

285-512

עריכה