במחנה, ארהרד, נהר הירדן, הטכניון, גולה, צריכה פרטית, שביתות

שאלות ותשובות ראש הממשלה ושר הביטחון ליום העצמאות, 27.4.1965

27/04/1965-

תקציר:

על המשא ומתן עם השליח המיוחד של ארהרד (גרמניה): “המילים “קשה וממושך” הן יחסיות ואינני יודע למה הכוונה. כל משא ומתן דורש זמן וכרוך בהצעות ובהצעות נגד”. תוצאות המו”מ – כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה. לאחרונה גרמניה החליטה להפסיק לספק נשק לאזורי מתיחות, בשיחות נקבע מתווה להמשך הסיוע המערב גרמני לישראל. בקרוב יתפתחו שגרירויות בישראל ובבון.
האם קיימת גרמניה אחרת – עמדת אשכול – יש לקובע את היחסים עם גרמניה לפי מעשיה בהווה. “דורות יעברו, וכאב השואה לא יימחה מלב העם היהודי”.
על ניסיונות הטיית המים – פגיעה במים כמוה כפגיעה בשטח, וישראל תעשה כל הדרוש כדי למנוע פגיעה כזו.
על ההערכות לעתיד בעקבות רצח קנדי, חילופי גברי בבריה”מ – “נשארתי אופטימיסט זהיר. לא תמיד ההתקדמות היא בקו ישר. יש עליות וירידות. אפשר לקוות שגם בדרך של “זיגזגים” אפשר להגיע למטרה”.
היחסים עם ארה”ב – “אני דוחה את הנטייה לראות לחץ בכל חילוקי דעות, בשום משא ומתן אין צד אחד יוצא וכל משאלותיו בידו”.
על היחסים עם בריה”מ – ישראל חותרת לשיפור היחסים עם בריה”מ.
הקשרים עם סין – ישראל הכירה בממשלה הסינית, כל הניסיונות לכונן יחסים תקינים עדיין לא נענו.
על שינויים בהסתדרות – ברל כצנלסון אמר כי ההסתדרות אינה בניין לבנים אלא בנין אדם. ובנין אדם מתחדש יום ביומו. הרעיון הזה נכון גם כיום לגבי ההסתדרות. חושב שהמערך יגביר את כוח ההתחדשות של ההסתדרות.
המערך וחלוקת תפקידים ונציגויות – לא היה כל דיון פרסונלי או על חלוקת תפקידים.
ההצעות להאריך את כהונת הכנסת לחמש שנים ולהגדיל את מספר החברים ל-150, ירדו מהפרק בשלב זה.
חינוך תיכוני חינם – זוהי המגמה, פרק הזמן הנדרש להגשמת המטרה תלוי באפשרויות הכלכליות. זו העדיפות הכלכלית הראשונה, מיד לאחר ביטחון.
מצוקת ההשכלה הגבוהה – המצוקה הכספית של מוסדות ההשכלה הגבוהה נובעת בין היתר מהפיתוח המואץ. הממשלה מקציבה כ-50 מיליון לירות לשנה למוסדות ההשכלה הגבוהה, ברור כי הציבור ידרש להשקיע יותר.
היחסים בין מדינת ישראל ליהודי בעוד 50 שנה – הדבר תלוי בפני הגולה היהודית, חוסנה, תהליכים של התבוללות ונישואי תערובת והמצב בארץ. יש לפעול לגיבוש העם היהודי. “העם היהודי השכיל לשמור על אחדותו בכל תהפוכות ההיסטוריה. קיומה של מדינה יהודית במרכז חייו ותודעתו של העם מגבירה ותגביר זיקה זו”.
על המצב הכלכלי – צפויות עוד שנים ספורות של זרימת הון חד צדדית שיש לדעת איך לנצל אותן: לחסוך, לצמצם את העלייה בצריכה הפרטית, הגברת היעילות והפריון, הפניית השקעות לענפי ייצוא וביסוס תעשיות ייצוא. העלייה בקצב הצריכה הפרטית, ללא גידול מקביל בפריון – לא יכולה להמשך. אשכול אופטימי לגבי נכונות הציבור לעשות את הדרוש.
על שביתות – כאשר מדובר בשירות הציבורי, אין מעסיק מנצל. אי אפשר להמשיך במצב בו שביתות מתקיימות נגד הציבור. השביתות האחרונות לא נבעו ממצוקה אלא מתוך הרגשת רווחה, מתוך רצון לקחת יותר בלי לתת יותר.
האם הסתיים עידן ההתיישבות החקלאית בקנה מידה גדול – “מבחינה היסטורית היתה זהות בין שיבת האדם לעבודת האדמה לבין שיבת העם למולדתו. מקומה המרכזי של החקלאות בבניין האדם והאדמה עומד בעינו. המשך הפיתוח החקלאי הוא יהיה מותה גם להבא במגבלות הפיזיות כגון כמות המים, ובכושר הקליטה של השוק בארץ ובחו”ל”. התפלת המים יכולה לפתור חלק מהקשיים ולגבי צרכי השוק, עקב הגידול באוכלוסייה סביר שיהיה גידול בביקוש. צריך להמשיך בהתיישבות החקלאית.

קטגוריות:

ארצות הברית, ביטחון, ברית המועצות, גרמניה, הסתדרות, השכלה גבוהה, התפלת מים, חינוך והשכלה, חקלאות, יהדות התפוצות, ייצוא וייבוא, כלכלה, כצנלסון, ברל, מים, מקורות הירדן, משא ומתן, סין, עיתונות, פריון עבודה, שואה וגבורה

הערות:

במחנה, ארהרד, נהר הירדן, הטכניון, גולה, צריכה פרטית, שביתות

קובץ מקור:

456

עמודים בארכיון:

336-347

עריכה