אבי, בתו (שאלות עם תמה שוחט), לאשה, 18.12.1989
18/12/1989-

תקציר:

* אבי היה גבר מושך ונאה מאוד. אומרים שמכל בנותיו, אני הכי דומה לו. אשתו הראשונה, אמה של נועה, הייתה מורה שלו לעברית בארץ. היא הייתה מבוגרת ממנו בשנים רבות. אבי פגש את אמא, אלישבע קפלן, בדגניה. היא הייתה אישה יפה, מרשימה, נבונה, מנהיגה במועצת בפועלות. בין אבא הנשוי ואלישבע התפתח סיפור אהבה סודי ויפה. באותה תקופה לא התפרפרו. שניהם היו פוריטנים. הרומן ביניהם נמשך כמה שנים, עד שאבי התגרש מאשתו הראשונה ונשא את אמי”.
* “בעשר השנים האחרונות לחייה, אמי חלתה בסרטן. היא עברה כריתת שד וכעבור חמש שנים חדרו הגרורות לריאות. היום מדברים ביתר פתיחות על מחלות. כשאמי הייתה חולה, אבא שלי היה שר האוצר, הוא היה אדם שהצניע את רגשותיו. הפעם היחידה שבה ראיתי אותו בוכה הייתה בבית החולים. אני באתי לבקר את אימא, ואבא יצא מחדרה. הוא בכה, אבל לא סיפר לנו, בנותיו, על מצבה של אימא. אנחנו הבנו. כאשר אבא התחתן עם מרים, שמחנו. לא רצינו שהוא יהיה בודד.
* היום אומרים שהוא היה מראשי הממשלה הכי טובים. בואי נגיד, שהוא לא היה מנהיג מושך לבבות ולא בעל כריזמה, אבל היה לו הכושר והתבונה להביא דברים מהמישור המוקצן אל הנורמליות. הייתה בו היכולת לאחד ולא לפלג, לא הייתה בו גאווה. הוא היה בעל חום אנושי והומור. בניגוד למנהיגים ישראלים מסויימים, הוא לא ראה את עצמו מרכז העולם. כאשר דוד בן גוריון הטיח בו עלבונות קשים וגימד את דמותו כראש ממשלה, הייתי נשואה וקצת רחוקה מאבא. אני טיפלתי באבא שלי עד שהוא נשא את מרים. היחסים של אבי עם דוד בן גוריון הפכו לקשים לאחר ‘הפרשה’ עם פנחס לבון. זה היה קשה לאבא שלי, שאהב והעריץ את בן גוריון וראה בו מנהיג. הוא חשב שאין זה הוגן, לשפוט את בן גוריון בכעסו.
* אבא שלי היה תמיד עסוק בעסקי ציבור. אף פעם אי אפשר היה לצפות ממנו שיידע באיזו כיתה לומדות בנותיו. אפילו לחתונה שלי הוא כמעט לא הגיע. לילה לפני החתונה, הוא היה בקיבוץ חצרים, שם התנהל ויכוח נוקב אם להוריד את הקיבוץ מהקרקע בגלל האדמה המלוחה. אבא חזר בארבע לפנות בוקר עם דפיקות לב קשות. היה חשש להתקף לב.
* גרנו בתל אביב. תמיד גרה איתנו בחורה שבישלה וטיפלה. בלי להיות פמיניסטית, אמי המשיכה לשאת את שם נעוריה, אלישבע קפלן. לכן, בימי ילדותי נהגתי לומר ששמי תמה קפלן-שקולניק. הייתה תקופה, שהוריי נסעו לחצי שנה לארצות הברית, כל אחד בשליחות התנועה שלו, ועפרה אחותי נשלחה לקיבוץ.


קטגוריות:

, , ,


קובץ מקור:

1144


עמודים בארכיון:

44


המסמך הועלה על ידי: שביט בן אריה בתאריך: 22.12.2017
הורדת המסמך

עריכה