ראיון עם דויד שובנברון, 6.1.1964

06/01/1964-

תקציר:

ראיון ראש הממשלה עם דויד שובנברון: ש- מה החשיבות שבביקור האפיפיור? ת- האפיפיור הבהיר שמדובר בעניין דתי – עליה לרגל והעם והממשלה בישראל יכבדו את בקשתו של האפיפיור בעניין. ברור שהאפיפיור אינו עולה לרגל סטנדרטי ולכן הוא יתקבל בכל הכבוד המגיע. אנו מעריכים את המאמצים של הכס הקדוש לקידום שלום, אנו אכן זקוקים לשלום; ש- בימים אלה ממש מארגנות מדינות ערב מפגש לחידוש האיום על מדינת ישראל. כשר ביטחון בנוסף להיותך ראש ממשלה, איך אתה רואה את האיומים האלה? ת- איומים הם איומים, ואף ממשלה אחראית לא יכולה שלא להתייחס אל איומים ברצינות. עם זאת אנו מקווים שאין סכנה מיידית למלחמה במזרח התיכון. במהלך שבע השנים האחרונות, נשמר שקט יחסי מלבד כמה היתקלויות בעיקר בגבול עם סוריה. עם זאת מרוץ הנשק במזה”ת התגבר לממדים מדאיגים. נאצר אמנם אומר שמצרים אינה מוכנה בשלב זה לתקוף את ישראל, אך בשום שלב הוא לא חזר בו מכוונותיו ההתקפיות אותן הוא מתכוון לממש לכשיתאים לו. מכונת המלחמה המצרית מתפתחת ויש לזה משמעות מדאיגה כשמדובר במדינה תחת משטר טוטליטרי; ש- מה אתה כראש ממשלה יכול לעשות בעניין? ת- המשך פיתוח כוח ההרתעה של מדינת ישראל יכול למנוע מלחמה ואולי להביא לסיכוי להסדר של קבע. זה הכרחי שגם המזרח התיכון יהיה חלק מהמגמה העולמית להרגעת מתחים. אנו דוחים את הגישה הפטאלית הקובעת כי מתח ביטחוני הוא מצב הקבע היחיד האפשרי במזרח התיכון. להיפך, אנו מאמינים כי למאמצים מדיניים בין לאומיים יש סיכוי גדול לקדם גישות חיוביות באזור. ולכן אין מנוס מלהדגיש את חשיבות כוח ההרתעה של מדינת ישראל; ש- שימור כוח ההרתעה מטיל עול כבד על מדינת ישראל – מה משמעות העול הזה? ת- למעשה מדובר בעול כמעט כבד מנשוא. אתה הרי סיירת בארץ והתרשמת מקצב הפיתוח המדהים. מבחינת קליטת עליה, בניה, חקלאות, תעשייה, השקייה, חינוך, בריאות ועוד. יש לנו הישגים גדולים, שהיו יכולים להיות גדולים הרבה יותר אלמלא אנו נאלצים להפנות כל כך הרבה משאבים לטובת הביטחון ושמירת כוח ההרתעה הצבאי של ישראל. באופן יחסי, ישראל מוציאה על ביטחון הרבה יותר מאשר כל מדינה אירופאית. המזרח התיכון כולה היה מרוויח אילו הערבים היו משקיעים את האנרגיות שלהם בפיתוח רמת החיים, בריאות, חינוך וששירותים חברתיים לעשרות מיליוני האזרחים העניים שלהם. הצענו פעמים רבות פירוק נשק הדדי תחת פיקוח. בתמורה להצעות אלה אנו מקבלים רק איומים; ש- מהן הבעיות הפנימיות הגדולות? ת- ישראל קיימת כדי להיות לבית לכל אותם מאות אלפי יהודים שרוצים להגיע אליה. מכאן שהקושי הגדול ביותר שלנו הוא קליטת עליה מבחינה כלכלית, תרבותית וחברתית לצד המשך הפיתוח החקלאי והתעשייתי. מדי שנה מגיעים אלינו עשרות אלפי עולים בעיקר ממדינות מצוקה. שיקומם וקליטתם ממשיכים להיות האתגר והכבוד של המדינה. אנו צריכים לגשר על פערים תרבותיים, לספק חינוך והשכלה לכול, לצד הכנת המדענים והמומחים לקראת העולם של מחר, לצד שמירת הייחוד האינטלקטואלי של עם הספר, אנו חייבים לספק השכלה יסודית חינם לילדים ולהרחיב את ההשכלה הנוספת (בתי ספר תיכונים). גם האוניברסיטאות ומוסדות המחקר צריכים לקלוט יותר סטודנטים בכל שנה. לפיתוח הרוחני והאינטלקטואלי של האוכלוסייה המבוגרת אנו מרחיבים כל הזמן את מספר מוסדות התרבות (מוזיאונים, בתי כנסת, היכלי מוסיקה ועוד), מרכזי אמנות ותרבות. ראית במו עיניך את העובדה שאנו עושים ליישוב הארץ בישובים וערים. המשך ההתפתחות החקלאית תלויה בהמשך פיתוח משק המים הלאומי הכולל גם את האפשרות להתפלת מים. במישור הפיתוח התעשייתי הייצור שלנו גדל בקצב של כ-14-15% בשנה ועדיין הפער בין ייצוא לייבוא גדול מידי ואנו שוקדים על צמצומו. כל העבודה הזו: קליטת העליה, יצירת מקומות עבודה, בנית מפעלים, רשת מים ארצית – דורשים השקעות גדולות, כשאת הרוב אנו מצליחים לממן ממקורות עצמיים. אנחנו בתנופת פיתוח כלכלית, הייצוא שלנו גדל מידי שנה, ואנו מקווים שבעתיד הנראה לעין כבר לא נזדקק לסיוע חיצוני. עם זאת בשלב הזה הסיוע החיצוני קריטי להמשך הפיתוח והצמיחה. אנו ערים לכך שהאחריות ההיסטורית שלנו אינה רק לבנית כלכלה מפותחת אלא לבנית מדינה ולבניה מחודשת של הלאומיות שלנו. אנו ממשיכים לחיות את המורשת ההיסטורית והתרבותית גם דרך החזרה לארץ אבותינו. בחתירה לייצר חברה המבוססת על חזונם של נביאי ישראל אנו משלבים ידיים עם כל אדם בעולם השואף ליצירת חברה מבוססת על שלום ואהבת האדם. במישור הרוחני אנו גאים על הקשר החזק עם אחינו היהודים ברחבי העולם, קשר דתי, תרבותי והיסטורי; ש- כמעט לכל מדינה בעולם יש קשר עם קבוצה דתית, לאומית הגדולה מהם עצמם. מה לגבי ישראל? מהי ההזדהות שלכם? ת- מעבר ליחסי הידידות עם מדינות שונות ביבשות אמריקה, אירופה ובמקומות אחרים, אנו שמים דגש גדול במיוחד על יצירת קשרים עם מדינות מוסלמיות לא ערביות במזרח התיכון ועם מדינות רבות באפריקה ובאסיה. שיתופי פעולה רבי היקף עם מדינות באפריקה, אסיה ובמזרח התיכון הניחו את הבסיסי להבנות ושיתוף פעולה ואפילו תחושת שותפות גורל עם מדינות צעירות בהתהוות. בהינתן שלום עם מדינות המזרח התיכון, נוכל להמשיך לפתח את האזור לטובת כולם.

קטגוריות:

ביטחון, ביקור האפיפיור, חינוך והשכלה, חקלאות, יהדות התפוצות, ירדן, מדינות ערב, מים, מצרים, נאצר, סוריה, עיתונות, קליטת עלייה, שלום, תעשייה, תרבות, תרבות יהודית

קובץ מקור:

28

עמודים בארכיון:

272-277

עריכה