הדסה

ראיון למגזין הדסה, אנגלית, 24.3.1964

24/03/1964-

תקציר:

ראיון עם ראש הממשלה ושר הביטחון מזה תשעה חודשים, ראש הממשלה יושב בנינוחות, מעינו החומות נשקף חום וחיוכו נעים וחכם וכך הוא רואה לתוך האדם היושב מולו; אדם עם שמחת חיים גדולה, אשר נהנה מכל אשר הוא עושה: בין אם זה לפתור בעיה פוליטית סבוכה קבלת החלטות בנושאי ביטחון, בניית מאות כפרים עבור עולים חדשים, או פשוט לפגוש בני אדם אחרים; ראש הממשלה ידע מה תהיה השאלה הראשונה שישאל – מה הוא ההישג הגדול עד כה ומה הציפיות לעתיד ועונה מידית: תקופה ארוכה של יציבות כאשר במדינות שכנות ממשלות קמות ונופלות כמעשה יום ביומו, ישראל היא אי של יציבות ודמוקרטיה באזור. מדינת ישראל בראשות בן גוריון ניסתה להגיע למשא ומתן עם הערבים, למרבה הצער, עדיין ללא תגובה אבל לעולם לא נוותר על התקווה והאמונה שיתכן שלום במזרח התיכון. הדרך היחידה למנוע מלחמה היא כוח ההרתעה של ישראל. הצורך להשקיע בביטחון והרתעה שואב משאבים רבים מהכספים והיכולות של מדינת ישראל. אם המזרח התיכון היה נגמל ממרוץ החימוש וההרתעה היינו, ישראל והערבים, יכולים להשקיע את המשאבים האלה בפיתוח ושיפור תנאי החיים של האזרחים. מערך היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל ממשיך להתפתח ולהתרחב. אנו מאד שבעי רצון ממערכת היחסים עם ארה”ב תחת הנשיא ג’ונסון. לאחר החתימה על הסכם איסור הניסויים הגרעיניים חלה הקלה במתח בין המעצמות בעולם, וזה פתח לתקווה לשיפור נוסף באווירה וביחסים הבינלאומיים. ישראל קיבלה בברכה את אמירתו של כרושצ’וב על איסור מלחמה כדרך לפתרון סכסוכים בינלאומיים. בשאלה לגבי האפשרות לשיפור היחסים של ישראל עם ברית המועצות – נשאר אופטימי. לגבי היחסים המתפתחים עם מדינות אפריקה – אומר אשכול כי שיתוף הפעולה נובע מהאמונה הבסיסית בשיתוף פעולה בינלאומי כבסיס להתפתחות במאה העשרים. המדיניות הכלכלית בישראל הצליחה להימנע מאינפלציה ולהגדיל את הפריון והייצוא. האזרח הישראלי יידרש להמשיך לגלות אחריות – האתגרים העומדים בפני ישראל עדיין גדולים. רמת החיים בישראל תצטרך לעלות באופן יותר מדוד וכולנו נאלץ לשלם את המיסים בחיוך. אנחנו מצליחים לקלוט את גלי העלייה הגדולים שממשיכים להגיע, וגם זה עול גדול על המשק. השותפות של יהדות אמריקה בהתמודדות עם האתגרים האלה הייתה יוצאת מן הכלל בעיקר באמצעות ה-bonds, וה- uja. התרומות האלה לסוכנות היהודית סייעו להשלים את ההשקעה של ממשלת ישראל וכך למנוע הכבדה נוספת בתשלומי המיסים של האזרח הישראלי. למרות הקשיים הצלחנו לקלוט עולים ללא הצורך לחזור על פתרון המעברות. אין זה הוגן שישראל נאלצת לשאת בעול ללא כל פרופורציה של קליטת יהודים הנמלטים משעבוד ורדיפה זו האחריות המוסרית והמעשית של כלל העם היהודי. די, אומר ראש הממשלה, אוכל לספר גם על ההקלות בממשל הצבאי על כלל אזרחנו הערבים, קיצור השירות הצבאי לבנים ולבנות, תכניות הפיתוח והיישוב של הגליל והנגב, על פרויקט המים והמוביל הארצי ועל מפעל התפלת מי-הים. נוכל לדבר על ההתפתחויות בכל נושא אבל אני מעדיף שהיהודים יגיעו כדי לראות זאת במו עיניהם. שותים תה חזק ביחד, מספר על גאוותו בכך שהוא חבר בדגניה וימיו כצעיר בפתח תקווה. הוא ישב על כסאו מאחורי השולחן בחדר העבודה הפשוט ודיבר בהתלהבות מדבקת על חינוך, על בתי ספר חדשים ואומר כי הפעילים בהדסה יודעים על הפערים הגדולים בישראל בעקבות קליטת מאות אלפי משפחות שבהן אין השכלה מקצועית ואין רכוש. אנשים שהגיעו ממקומות שבהם התרבות היהודית הייתה פעם בשיאה אבל כיום רמת החינוך שם מאד ירודה ולא נגישה. לרבים מהם משפחות גדולות עם הרבה ילדים, הקמנו עבורם שיכונים ובשנים האחרונות אנו מביאים אותם ישירות מהאונייה לבתי קבע, אבל אנחנו לא מסוגלים לספק בשלב זה דיור הולם למשפחות גדולות. אבל משפחות קטנות או גדולות, כל משפחה צריכה תנאי מגורים הולמים וכרגע אין בבתים האלה פינה שקטה בה יכול ילד לפתוח ספר ולקרוא. השכלה תיכונית עדיין אינה חינם. אנו מחפשים דרכים לפתור את הבעיה הזו ובינתיים יש מערכת של הנחות ובמקרים מסוימים גם לימודים חינם כשהמטרה לעודד כמה שיותר תלמידים ללמוד בתיכון או בלימודים מקצועיים, אנחנו מספקים לימודים אחר הצהריים כדי לאפשר קריאה ולימוד ואם ההורים אינם יכולים אז דם סיוע בהכנת שיעורי בית. בנוסף אנו מסייעים למשפחות וילדים רבים באמצעות גנונים חינם לילדים בגיל טרום גן במיוחד בריכוזי עולים. בשביל לעשות את כל זה אנו צריכים להשקיע מאות מיליוני לירות מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום. צריך להכשיר מאות ואלפי מורים, ולהשקיע ולסייע לילדים כפי שנאמר מעניים תצא התורה. זו חובתנו כדי להגשים את האמרה שאנו “עם הספר”. כדי להתקדם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת אנחנו צריכים לפעול באופן מאסיבי להעלות את הרמה החינוכית והלימודית של כלל האוכלוסייה. מיד אחרי הביטחון, זוהי המשימה הראשונה שלנו, זהה בחשיבותה למאמץ להגיע לעצמאות כלכלית. לקראת סיום אומר אשכול שאי אפשר בלי להתייחס לשאלות של דת. אני נחוש, אומר אשכול להימנע ממלחמת תרבות בנושא הדת בשלב זה של התפתחותה של מדינת ישראל. המשימה ההיסטורית שלנו היא איחוד ובניה ואסור לנו לסטות ממשימה היסטורית חשובה זו. כל חלקי האוכלוסייה צריכים ללמוד לחיות ביחד בהרמוניה. העיקרון המייסד הוא חופש המצפון והסובלנות ההדדית. בשום מקום בעולם אין יהדות חיה כמו בישראל. השבת והחגים הם חלק מחיי המדינה. שומרים על כשרות בכל מוסדות המדינה. נישואין וגירושין על פי ההלכה היהודית. ברוב המקרים הציבור הלא דתי (החילוני) מוותר ומתפשר אל מול הדתיים למען חיים משותפים. באמצעות דיאלוג של הקשבה והבנה הדדית אפשר להגיע לפתרון הבעיות גם בעיות הכשרות באונייה שלום. הדרך היא להימנע מקיצוניות ולמצוא את שביל הזהב או במילים פשוטות: חיה ותן לחיות. יהדות ארצות הברית מכירה את אשכול כשר אוצר ותלמד בחודשים הבאים להכירו כראש ממשלה ושר ביטחון. הוא הוזמן לפגוש את הנשיא ג’ונסון ומחכה בקוצר רוח לפגוש גם את מנהיגי הקהילות היהודיות. לקראת הפגישה עם ג’ונסון אומר אשכול כי הוא ישמח לשוחח עם הנשיא על הבעיות המשותפות ועל הצרכים של מדינת ישראל וישמח לפגוש את מנהיגי הקהילות היהודיות השותפות לישראל בחובה לשמור על המשכיות העם היהודי. ראש הממשלה אשכול מביא עימו לתפקיד תכונות יוצאות דופן של מנהיגות שבאה לידי ביטוי בעשרות שנים של עשייה לבניית המולדת. כשמשוחחים עם אשכול, אי אפשר שלא ליפול שבי באמונה, הנחישות המסירות והאופטימיות שלו. אותן תכונות שהביא לפרדסים של פתח תקווה, לחופי הכינרת ושיעצבו את מדינת ישראל בשנים הקרובות.

קטגוריות:

ארצות הברית, ביטחון, ברית המועצות, ג'ונסון, לינדון, דגניה, דת ומדינה, המוביל הארצי, התפלת מים, חינוך והשכלה, חרושצ'וב, ניקיטה, יהדות, יהדות התפוצות, ממשל צבאי, ערביי ישראל, שלום

הערות:

הדסה

קובץ מקור:

28

עמודים בארכיון:

229-238

עריכה