אבו גוש, נשים ערביות

קבלת פנים לראש הממשלה בסניף מפא”י בירושלים, 6.8.1963

06/08/1963-

תקציר:

משה בר-עם מברך את אשכול ואומר שעם התפטרותו של בן גוריון היה ברור שהאיש שיטול את התפקיד של ראשות ממשלה על כתפיו יהיה אשכול, כי אשכול תמיד מוכן לסייע ולשאת בנטל; מאחל לאשכול שיצליח לאחד את העם ועוד יותר שיצליח לאחד את מפלגת פועלי ארץ ישראל, אחדות תנועת הפועלים הכוללת; יו”ר הכנסת, קדיש לוז מברך: אומר שההמון המגוון שהגיע למפגש הוא בבואה של היישוב היהודי המברך כולו את אשכול על מינויו לראש הממשלה; בן גוריון מראשוני עולי העליה השניה, אשכול מאחרוני עולי העליה השניה. היה זה דור של אנשים שהשכילו לראות כי עתידו של עם ישראל הוא בארץ ישראל. קבוצה שהערך שלה הוא שיבת ציון, ערך העבודה, שוויון ערך האדם, עם עובד – כאידיאה שהכתיבה את מימוש הציונות; קדיש לוז מדבר על קשר המיוחד של אשכול עם האדמה, קשר מילדות, ועל העשייה הציבורית המרובה שלו מרגע עליתו ארצה; לוי אשכול מדבר: מגיב במבוכה מחוייכת לדברי השבחים שהורעפו עליו ומספר זיכרונות מימיו הראשונים בארץ, על החקלאות, החיים באזור ירושלים, כיצד נלחמו על מים, וכיצד האירועים והחוויות העשירו והשפיעו עליו בדרך. מדבר על הרצון העז העומד בבסיס הפעילות לבנות חיי שיתוף ואחווה עם הערבים החיים בארץ. אומר שימשיך לקדם את הרוח הזאת גם כראש ממשלה. מדבר על השפעת ימיו בדגניה על תפיסת עולמו ועל היחס לעובדים, עבודה ולירושלים; אשכול מתאר את החששות לצד הגאווה שבמילוי תפקידים ציבוריים רבי אחריות. הוא ער לעובדה שיש בתפקידים כאלה סכנה לגבהות רוח, מספר על רבי זוסיא ועל החשש שיאבד את עצמו ואת דרכו ללא ההכוונה וקשר עם החברים.

קטגוריות:

אחריות, אידאולוגיה, אישי כללי, ברעם, משה, דגניה, העלייה השנייה, לוז, קדיש, מים, מיעוטים, מנהיגות, מקורות יהודיים, ציונות, שנים ראשונות בארץ

הערות:

אבו גוש, נשים ערביות

קובץ מקור:

598

עמודים בארכיון:

80-105

עריכה