משתתפים: לוי אשכול – רוה”מ ושר הביטחון; ד”ר י. בורג – שר הסעד; מ.ח. שפירא – שר הפנים והבריאות;

ז. ורהפטיג – שר הדתות; אל”מ ורבין – ראש אג”ם-ממשל צבאי; אל”מ שטרנברג – הפצ”ר.

אשכול מציג לפני חברי הממשלה מטעם המפד”ל את מחשבותיו על מנת להעביר את ההצעה בנוגע לממשל הצבאי ברוב גדול ככל האפשר. 

הממשל הצבאי מתייחס לגליל, המשול והנגב. באזור “לב הגליל” מתגוררים כ-140 אלף ערבים, כולל נצרת ושפרעם. זהו אזור בו יש כוונה לפתח התיישבות יהודית. בשטח הסגור שבאזור זה מתגוררים בסה”כ כ-7,000 ערבים . יש כוונה לפתוח את השטח אבל לא להתיר אליו כניסה חופשית. 3,000 מהערבים המתגוררים באזור זה ידרשו לרישיונות שנתיים כדי להסתובב באופן חופשי בארץ. מי שלא מתגורר בשטח הסגור יצטרך רישיון. בנוסף, תהיה רשימה שחורה של ערבים עליהם יטל פיקוח – הם יוכלו לערער על כך לפני בית הדיו הגבוה לצדק. המטרה: להשאיר את הממשל הצבאי כעין רואה ואינה נראית, שאפשר יהיה להפעילה במידת הצורך. 

אל”מ ורבין מסביר מדוע 3,000 מהערבים יצטרכו רישיון תנועה – מאחר והם מתגוררים על הגבול ממש, בחלק מהמקרים בכפרים שהגבול חוצה אותם. 

אשכול מבהיר כי כי אינו מציע שינויים לגבי המשולש ולגבי הנגב וכי לפי ההצעה – הממשל הצבאי לא יהיה במגע עם האזרחים. ורבין מרחיב ואומר כי כל הפעולות ימשיכו להתבצע על ידי משרדים אזרחיים (זהו המצב ממילא) וכי רק עבריינים יתקלו בממשל הצבאי על שלוחותיו. הממשל הצבאי מעביר לממונה על המחוז מידע ואילו כל שאר הנושאים מטופלים על ידי הממונה והמשרדים האזרחיים. 

בורג אומר כי היה מעדיף שלא לתת לערבים בלב הגליל הקלות בבת אחת ולערבים בנגב לא לתת הקלות בכלל ולגבי המשולש הוא מציע להקים וועדה כדי להרוויח זמן. 

אשכול עונה – המסגרת והחוק יישארו ללא שינוי – אבל אזרחי השטח ישוחררו ויקבלו חופש תנועה. 

שפירא שואל לגבי מצב בו ערבי מהאזורים האלה ירצה לעבור להתגורר בסביבה יהודית (תל אביב או חיפה לדוגמא) ואומר שלדעתו זה דבר טוב מבחינה ביטחונית. בורג מסתייג מהרעיון. שפירא מסביר: ערבים שעובדים במקומות שונים בארץ רצוי שיתגוררו במקומות בהם הם עובדים ושם גם ישלמו מיסים. זוהי הצעה שמקלה מאד על הערבים וצריך לדעת שבתוך הישוב היהודי יהיו שיגידו שזה לא מספיק וצריך לקחת בחשבון גם את דעת מדינות העולם. שפירא מציע שהחוק יישאר בתוקף כדי שיהיה אפשר להפעילו בעת הצורך וכדי שהצבא ידאג שמירה על קרקעות והתיישבות. ורהפטיג מציע שתושבי האזור ישוחררו מכל המגבלות וההגבלות שיישארו יהיו לגבי השטח ולא לגבי התושבים. מציע להחליף את השם “ממשל צבאי” בשם “אזור פיתוח”. בורג הציע שהשינוי ייקרא “רשות פיתוח” ושהמשמעות תהיה סגירה רשמית של משרדי הממשל הצבאי. 

אשכול שואל האם מישהו מהחוץ (מחוץ לגבולות המדינה) פנה אליהם בנושא.  הם עונים כי לנושא הממשל הצבאי על ערביי ישראל היתה פרסומת רבה בעולם. 

אשכול מבהיר כי לא יוכל להצהיר על ביטול הממשל הצבאי, כי הממשל הצבאי לא יבוטל – המסגרת תישאר. הוא מבהיר כי הוא מעוניין לקבל תמיכה ממפלגות נוספות לנושא. “אני רוצה למנוע מצב כזה שכל המפלגות יגמרו את ההלל על ההצעה, אבל כעבור זמן מה תתחלנה לצוץ הצעות חוק פרטיו באותו ענין, ועל ידי כך אנחנו עלולים לחזק חוצפתם של הערבים”. 

אשכול  – צריך לשכנע מפלגות נוספות להסכים להצעה כי יש בה “קפיצה נחשונית”. לגבי תכנית ההתיישבות אומר אשכול כי בשלב זה מנסים לפלס דרכים לאזורים האלה וכי עליה לקרקע של שניים-שלושה ישובים תיקח לפחות שנה וחצי. הוא אומר כי הוא מעדיף שיהיו בשטח קבוצות וקיבוצים. בתרשיחה יש 600 משפחות מרומניה, הם למדו ערבית והתקרבו לתרבות הערבית ולא להיפך.

פגישה עם נציגי המפדל בקשר לממשל הצבאי 11.10.1963

11/10/1963-

תקציר:

משתתפים: לוי אשכול – רוה”מ ושר הביטחון; ד”ר י. בורג – שר הסעד; מ.ח. שפירא – שר הפנים והבריאות; ז. ורהפטיג – שר הדתות; אל”מ ורבין – ראש אג”ם-ממשל צבאי; אל”מ שטרנברג – הפצ”ר. אשכול מציג לפני חברי הממשלה מטעם המפד”ל את מחשבותיו על מנת להעביר את ההצעה בנוגע לממשל הצבאי ברוב גדול ככל האפשר.  […]

קטגוריות:

בורג, יוסף, דת ומדינה, התיישבות, ורהפטיג, זרח, ממשל צבאי, מפד"ל, נצרת, רבין, יצחק, שוויון, שפירא, משה חיים

הערות:

משתתפים: לוי אשכול – רוה”מ ושר הביטחון; ד”ר י. בורג – שר הסעד; מ.ח. שפירא – שר הפנים והבריאות;

ז. ורהפטיג – שר הדתות; אל”מ ורבין – ראש אג”ם-ממשל צבאי; אל”מ שטרנברג – הפצ”ר.

אשכול מציג לפני חברי הממשלה מטעם המפד”ל את מחשבותיו על מנת להעביר את ההצעה בנוגע לממשל הצבאי ברוב גדול ככל האפשר. 

הממשל הצבאי מתייחס לגליל, המשול והנגב. באזור “לב הגליל” מתגוררים כ-140 אלף ערבים, כולל נצרת ושפרעם. זהו אזור בו יש כוונה לפתח התיישבות יהודית. בשטח הסגור שבאזור זה מתגוררים בסה”כ כ-7,000 ערבים . יש כוונה לפתוח את השטח אבל לא להתיר אליו כניסה חופשית. 3,000 מהערבים המתגוררים באזור זה ידרשו לרישיונות שנתיים כדי להסתובב באופן חופשי בארץ. מי שלא מתגורר בשטח הסגור יצטרך רישיון. בנוסף, תהיה רשימה שחורה של ערבים עליהם יטל פיקוח – הם יוכלו לערער על כך לפני בית הדיו הגבוה לצדק. המטרה: להשאיר את הממשל הצבאי כעין רואה ואינה נראית, שאפשר יהיה להפעילה במידת הצורך. 

אל”מ ורבין מסביר מדוע 3,000 מהערבים יצטרכו רישיון תנועה – מאחר והם מתגוררים על הגבול ממש, בחלק מהמקרים בכפרים שהגבול חוצה אותם. 

אשכול מבהיר כי כי אינו מציע שינויים לגבי המשולש ולגבי הנגב וכי לפי ההצעה – הממשל הצבאי לא יהיה במגע עם האזרחים. ורבין מרחיב ואומר כי כל הפעולות ימשיכו להתבצע על ידי משרדים אזרחיים (זהו המצב ממילא) וכי רק עבריינים יתקלו בממשל הצבאי על שלוחותיו. הממשל הצבאי מעביר לממונה על המחוז מידע ואילו כל שאר הנושאים מטופלים על ידי הממונה והמשרדים האזרחיים. 

בורג אומר כי היה מעדיף שלא לתת לערבים בלב הגליל הקלות בבת אחת ולערבים בנגב לא לתת הקלות בכלל ולגבי המשולש הוא מציע להקים וועדה כדי להרוויח זמן. 

אשכול עונה – המסגרת והחוק יישארו ללא שינוי – אבל אזרחי השטח ישוחררו ויקבלו חופש תנועה. 

שפירא שואל לגבי מצב בו ערבי מהאזורים האלה ירצה לעבור להתגורר בסביבה יהודית (תל אביב או חיפה לדוגמא) ואומר שלדעתו זה דבר טוב מבחינה ביטחונית. בורג מסתייג מהרעיון. שפירא מסביר: ערבים שעובדים במקומות שונים בארץ רצוי שיתגוררו במקומות בהם הם עובדים ושם גם ישלמו מיסים. זוהי הצעה שמקלה מאד על הערבים וצריך לדעת שבתוך הישוב היהודי יהיו שיגידו שזה לא מספיק וצריך לקחת בחשבון גם את דעת מדינות העולם. שפירא מציע שהחוק יישאר בתוקף כדי שיהיה אפשר להפעילו בעת הצורך וכדי שהצבא ידאג שמירה על קרקעות והתיישבות. ורהפטיג מציע שתושבי האזור ישוחררו מכל המגבלות וההגבלות שיישארו יהיו לגבי השטח ולא לגבי התושבים. מציע להחליף את השם “ממשל צבאי” בשם “אזור פיתוח”. בורג הציע שהשינוי ייקרא “רשות פיתוח” ושהמשמעות תהיה סגירה רשמית של משרדי הממשל הצבאי. 

אשכול שואל האם מישהו מהחוץ (מחוץ לגבולות המדינה) פנה אליהם בנושא.  הם עונים כי לנושא הממשל הצבאי על ערביי ישראל היתה פרסומת רבה בעולם. 

אשכול מבהיר כי לא יוכל להצהיר על ביטול הממשל הצבאי, כי הממשל הצבאי לא יבוטל – המסגרת תישאר. הוא מבהיר כי הוא מעוניין לקבל תמיכה ממפלגות נוספות לנושא. “אני רוצה למנוע מצב כזה שכל המפלגות יגמרו את ההלל על ההצעה, אבל כעבור זמן מה תתחלנה לצוץ הצעות חוק פרטיו באותו ענין, ועל ידי כך אנחנו עלולים לחזק חוצפתם של הערבים”. 

אשכול  – צריך לשכנע מפלגות נוספות להסכים להצעה כי יש בה “קפיצה נחשונית”. לגבי תכנית ההתיישבות אומר אשכול כי בשלב זה מנסים לפלס דרכים לאזורים האלה וכי עליה לקרקע של שניים-שלושה ישובים תיקח לפחות שנה וחצי. הוא אומר כי הוא מעדיף שיהיו בשטח קבוצות וקיבוצים. בתרשיחה יש 600 משפחות מרומניה, הם למדו ערבית והתקרבו לתרבות הערבית ולא להיפך.

קובץ מקור:

540

עמודים בארכיון:

11-33

עריכה