משתתפים: לוי אשכול – ראש הממשלה ושר הביטחון; מ. ח. שפירא – שר הפנים; ז. ורהפטיג – שר הדתות; י. בורג – שר הסעד; מר קרונה; א. אבנר – עוזר לראש הממשלה. 

אשכול פותח ומסביר שזו ישיבה של מי שעתיד להיות מוזמן על ידי הנשיא להקים ממשלה וכי הוא פונה בהצעה ובבקשה למפד”ל לתת יד להקמת הממשלה גם אחרי הבחירות שיגיעו בעוד 11 חודשים. 

שפירא אומר כי מאחר והממשלה הבאה תהיה תחת אותו ראש ממשלה יש לערוך חשבון נפש לגבי הסכמים שלא קוימו למרות שחלפו חמש שנים מאז הבחירות לכנסת החמישית: היתרי עבודה בשבת – להקים וועדה ולהפסיק ולבטל היתרים שאין בהם הכרח. הרבנות – יש צורך לבחור רבנים, אבל אי אפשר אפילו לבחור ברב ספרדי לעריית תל אביב ולחיפה. במקרה זה הבעיה היא בתקנות לבחירת רבנים מקומיים ולא בחוק, אבל לא מאפשרים לשר הדתות לתקן את התקנות. . חוק השבת – צריך לחוקק את חוק השבת, פרט לירושלים, במקומות אחרים בארץ לא מרגישים כלל את השבת, מציינים שהם הסכימו להוציא את עניין התחבורה הציבורית מהחוק ובכל זאת החוק מתעכב. הצעת החוק בדבר הונאה בענייני כשרות שמתעכבת בגלל חברי מפא”י כבר שנה וחצי.

והרפטיג מציין כי תקנות מפעל הפיס מפלות את המפד”ל וכי הם לא יכולים לקבל הלוואות ממפעל הפיס כמו כולם.  בורג אומר שהם מרגישים כמו בנים חורגים בכל מה שאינו קשור למשרדים שאותם הם מנהלים. 

אשכול: “אני לא מסוגל ואני לא יכול לנהל מו”מ קואליציוני חדש, גם אם יש יסוד לטענות”. אומר שהוא כבר מטפל ויטפל במה שצריך ומה שאפשר. לגבי חוק השבת הוא מודה שיש לחץ מכל הצדדים בעניין אבל הוא בטוח שלגבי היתרי העבודה בשבת לא צריכה להיות בעיה וכי הוא יפעל בעניין זה וגם בעניין תקנות מינוי הרבנים. לגבי חוק השבת: “בעניין חוק השבת צריך לחטוב עוד עצים רבים”. 

אנשי המפד”ל מזכירים את אוניות צים – שלמרות שהן כולן כשרות, אין למפד”ל נציגות שם. כך גם לגבי “אל-על” ושירות החוץ של המדינה. הם ממשיכים להתלונן נגד “קול ישראל”. אשכול מגיב: “אגלה לך סוד: בקול ישראל ימצאו אולי אנשי מפא”י כמספר האצבעות שעל ידי זו, דהיינו, ארבע וחצי”. הוא אומר שאינו יכול לקבל על עצמו לפטר אנשים, בקול ישראל עובדים אנשים שכירים. אשכול אומר שכאשר הוא מתלונן לפני גבתון (מקול ישראל) גבתון מבהיר שמדובר בכלי תקשורת שצריך שאנשים ירצו להאזין לו. הוא אומר כמפא”י מרגישה כלפי קול ישראל ממש כמו אנשי המפד”ל. הוא מזכיר את עניין האוניה שלום והביקורת הקשה שמפא”י ספגה בהקשר זה. 

“החיים מחוספסים, מה אפשר לעשות”.

אשכול שואל: “בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לכם: אני מעלה שוב את שאלת הבנות. אנחנו בארץ סובלים מחוסר ידיים עובדות, תראו מה המצב בקרב האחיות והמורות, ואני מבקש: אולי בכל זאת תחשבו על הענין הזה?  אנחנו בארץ בסך הכל 2 מיליון ו-300 אלף יהודים, אנחנו מוכרחים למצוץ כל גרגיר של עבודה ויצירה, הביטו וראו מה נעשה בענייני שכר, אנחנו עלולים ליפול ולכרוע מן המעמסה, ולכן אני מעלה לפניכם שוב את המחשבה הזו, אם אתם רוצים לטפל בזה אחרי הבחירות – יהיה אחרי הבחירות”. הם מציעים שראש הממשלה יציג את העניין לפני מרכז המפד”ל ומבהירים שהענות תהיה רק בצורה של התנדבות. 

“כאשר הייתי מזכיר מועצת פועלי תל אביב והייתה פורצת שביתה, אם לא הייתי מאשר אותה היו אומרים לי: תבוא לאסיפה ותסביר, ואז הייתי פונה למי שמציע לי להסביר באסיפה: קודם אשפיע עליך, ואחרי שאשפיע עליך נלך שנינו לאסיפת ההסברה  – הוא הדין במקרה זה”.

ענייני המפדל, 21.12.1964

21/12/1964-

תקציר:

משתתפים: לוי אשכול – ראש הממשלה ושר הביטחון; מ. ח. שפירא – שר הפנים; ז. ורהפטיג – שר הדתות; י. בורג – שר הסעד; מר קרונה; א. אבנר – עוזר לראש הממשלה.  אשכול פותח ומסביר שזו ישיבה של מי שעתיד להיות מוזמן על ידי הנשיא להקים ממשלה וכי הוא פונה בהצעה ובבקשה למפד”ל לתת יד […]

קטגוריות:

בורג, יוסף, דת ומדינה, ורהפטיג, זרח, כשרות, ממשלה, מפא"י, מפד"ל, משא ומתן, קואליציה, קול ישראל, רבנות, שבת, שפירא, משה חיים

הערות:

משתתפים: לוי אשכול – ראש הממשלה ושר הביטחון; מ. ח. שפירא – שר הפנים; ז. ורהפטיג – שר הדתות; י. בורג – שר הסעד; מר קרונה; א. אבנר – עוזר לראש הממשלה. 

אשכול פותח ומסביר שזו ישיבה של מי שעתיד להיות מוזמן על ידי הנשיא להקים ממשלה וכי הוא פונה בהצעה ובבקשה למפד”ל לתת יד להקמת הממשלה גם אחרי הבחירות שיגיעו בעוד 11 חודשים. 

שפירא אומר כי מאחר והממשלה הבאה תהיה תחת אותו ראש ממשלה יש לערוך חשבון נפש לגבי הסכמים שלא קוימו למרות שחלפו חמש שנים מאז הבחירות לכנסת החמישית: היתרי עבודה בשבת – להקים וועדה ולהפסיק ולבטל היתרים שאין בהם הכרח. הרבנות – יש צורך לבחור רבנים, אבל אי אפשר אפילו לבחור ברב ספרדי לעריית תל אביב ולחיפה. במקרה זה הבעיה היא בתקנות לבחירת רבנים מקומיים ולא בחוק, אבל לא מאפשרים לשר הדתות לתקן את התקנות. . חוק השבת – צריך לחוקק את חוק השבת, פרט לירושלים, במקומות אחרים בארץ לא מרגישים כלל את השבת, מציינים שהם הסכימו להוציא את עניין התחבורה הציבורית מהחוק ובכל זאת החוק מתעכב. הצעת החוק בדבר הונאה בענייני כשרות שמתעכבת בגלל חברי מפא”י כבר שנה וחצי.

והרפטיג מציין כי תקנות מפעל הפיס מפלות את המפד”ל וכי הם לא יכולים לקבל הלוואות ממפעל הפיס כמו כולם.  בורג אומר שהם מרגישים כמו בנים חורגים בכל מה שאינו קשור למשרדים שאותם הם מנהלים. 

אשכול: “אני לא מסוגל ואני לא יכול לנהל מו”מ קואליציוני חדש, גם אם יש יסוד לטענות”. אומר שהוא כבר מטפל ויטפל במה שצריך ומה שאפשר. לגבי חוק השבת הוא מודה שיש לחץ מכל הצדדים בעניין אבל הוא בטוח שלגבי היתרי העבודה בשבת לא צריכה להיות בעיה וכי הוא יפעל בעניין זה וגם בעניין תקנות מינוי הרבנים. לגבי חוק השבת: “בעניין חוק השבת צריך לחטוב עוד עצים רבים”. 

אנשי המפד”ל מזכירים את אוניות צים – שלמרות שהן כולן כשרות, אין למפד”ל נציגות שם. כך גם לגבי “אל-על” ושירות החוץ של המדינה. הם ממשיכים להתלונן נגד “קול ישראל”. אשכול מגיב: “אגלה לך סוד: בקול ישראל ימצאו אולי אנשי מפא”י כמספר האצבעות שעל ידי זו, דהיינו, ארבע וחצי”. הוא אומר שאינו יכול לקבל על עצמו לפטר אנשים, בקול ישראל עובדים אנשים שכירים. אשכול אומר שכאשר הוא מתלונן לפני גבתון (מקול ישראל) גבתון מבהיר שמדובר בכלי תקשורת שצריך שאנשים ירצו להאזין לו. הוא אומר כמפא”י מרגישה כלפי קול ישראל ממש כמו אנשי המפד”ל. הוא מזכיר את עניין האוניה שלום והביקורת הקשה שמפא”י ספגה בהקשר זה. 

“החיים מחוספסים, מה אפשר לעשות”.

אשכול שואל: “בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לכם: אני מעלה שוב את שאלת הבנות. אנחנו בארץ סובלים מחוסר ידיים עובדות, תראו מה המצב בקרב האחיות והמורות, ואני מבקש: אולי בכל זאת תחשבו על הענין הזה?  אנחנו בארץ בסך הכל 2 מיליון ו-300 אלף יהודים, אנחנו מוכרחים למצוץ כל גרגיר של עבודה ויצירה, הביטו וראו מה נעשה בענייני שכר, אנחנו עלולים ליפול ולכרוע מן המעמסה, ולכן אני מעלה לפניכם שוב את המחשבה הזו, אם אתם רוצים לטפל בזה אחרי הבחירות – יהיה אחרי הבחירות”. הם מציעים שראש הממשלה יציג את העניין לפני מרכז המפד”ל ומבהירים שהענות תהיה רק בצורה של התנדבות. 

“כאשר הייתי מזכיר מועצת פועלי תל אביב והייתה פורצת שביתה, אם לא הייתי מאשר אותה היו אומרים לי: תבוא לאסיפה ותסביר, ואז הייתי פונה למי שמציע לי להסביר באסיפה: קודם אשפיע עליך, ואחרי שאשפיע עליך נלך שנינו לאסיפת ההסברה  – הוא הדין במקרה זה”.

קובץ מקור:

540

עמודים בארכיון:

45-67

עריכה