ייצוב המשק; יציבות מחירים; צדק סוציאלי

נאום ראש הממשלה לפתיחת מושב הכנסת, 21.10.1963

21/10/1963-

תקציר:

פתיחת מושב החורף. אשכול סוקר את הנושאים שהעסיקו את הממשלה בחודשים האחרונים ומסמן במה מתכוונת הממשלה לעסוק במהלך החודשים הקרובים.
הסכם צמצום השימוש בגרעין בעולם.
הפער בין השאיפה לשלום במזה”ת של ישראל ושל מדינות העולם לעומת התבטאויות ופעילות ממשלות מדינות ערב.
המתח והתסיסה במזה”ת אינו קשור רק לישראל אלא גם למאבקים פנימיים בין מדינות ערב השונות.
כתגובה לאיומים ולמתיחות ממשיכה ממשלת ישראל לדאוג להערכות וחימוש צה”ל. ממשלת ישראל ממשיכה לגבש הסכמים ויחסים עם מדינות בעולם. לצד טיפוח העצמאות הביטחונית, דרישה ממדינות העולם לקחת חלק ולפעול למען הרגעה הרוחות ולהימנע ממשלוח נשק למדינות ערב השוחרות מלחמה. הממשלה פועלת נגד שליחת מדענים ומהנדסים גרמניים למצרים.
על פי אשכול לפני האזור עומדות שתי אפשרויות – המשך מצב הלוחמה או התקדמות לעבר הסכמים ושלום ואז אפשר יהיה להשקיע את המשאבים שהושקעו בנשק וכלי לחימה בפיתוח האזור לטובת העמים החיים בו.
אומר שהיסוד של הסכמי שביתת נשק הוא הכוונה להפוך אותם להסכמי שלום של ממש. דבר שבאזור המזה”ת לא מתקיים.
סוקר את הקשרים הבינ”ל של ישראל עם מדינות רבות בעולם – קשרים ההולכים ומתהדקים ונותנים פירות. ישראל לוקחת חלק משמעותי ב”עשור הפיתוח” עליו הכריז האו”ם ומסייעת ככל יכולתה למדינות מתפתחות שונות בעיקר באמצעות משלוח מומחים ושיתוף בידע על ידי משלחות של הממשלה או של חברות פרטיות ועל ידי אלפי סטודנטים שמגיעים ללמוד בישראל. הקשרים האלה מהווים מקור השראה לישראל לא פחות מאשר לסיוע לארצות המתפתחות.
במושב עצרת האו”ם הקרוב תעסוק המשלחת הישראלית, בין היתר גם בנסיון לשפר את מצבם של היהודים החיים בארצות השונות ובעיקר במקומות בהם נמנעת מהיהודים האפשרות להביע את זיקתם ליהדות.
הקשרים עם השוק האירופאי המשותף עדיין לא נשאו פרי בצורת חתימה על הסכמים מסודרים.
בנושא הכלכלי – חברתי:
בשנה הקודמת עסקה הממשלה בעיקר בייצוב המשק ובייצוב המטבע – מדיניות שנשאה פירות טובים: יציבות ברמת המחירים, גידול בייצור ורמת תעסוקה גבוהה לצד אינפלציה. גידול בהיקף ההשקעות במשק, שיפור במאזן התשלומים, הקטנת הגירעון במאזן המסחרי, צריך להגביר את הייצוא, את הפריון ולהוזיל את מחיר התוצרת המקומית.
חל שיפור בכוח האדם הישראלי שהופך למשמעותי יותר ויותר בתנופת הפיתוח לכן יש לייצא מקצועיות וייחודיות ולא עבודה שחורה. את הביטוי לכך ניתן למצוא בתקציבי חינוך והכשרה מקצועית הולכים וגדלים של הממשלה ובהרחבת היקפי הפעולה של מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה.
מטרת הממשלה לפתח את מקורות התעסוקה באזורי הפיתוח לטובת הנוער הישראלי.
הרחבת ופיתוח עיירות הפיתוח צריך לבוא מפיתוח התעשייה באזורים אלה. “המוח היהודי ותבונת הכפיים חייבים להשתלב בפיתוח ענפי העתיד בתעשייה”.
המדיניות הפיסקלית והקרקעית תופנה לשמירה על היציבות ומניעת עשיית רווחים מופרזים, מניעת לחץ אינפלציוני ומניעת עלייה בהוצאות הייצור. יישמר שיתוף הפעולה עם התעשיינים החקלאים וההסתדרות.
עם זאת יש לזכור שיציבות המחירים והמדיניות הכלכלית הם רק כלי להשגת המטרות האמיתיות של קליטת עליה.
הממשלה מפנה מאמצים ותקציבים לפיתוח הגליל לטובת כל תושביו: יהודים, ערבים ודרוזים.
בקרוב יפורסמו מסקנות וועדה מיוחדת לבחינת דרכי הגביה של מס ההכנסה כדי להביא ליתר צדק סוציאלי וגביית מס אמת. כשהוועדה תסיים את עבודתה יובאו מסקנותיה לדיון בממשלה שתפעל בהתאם למסקנות. גם הרעיון לגבות מס על רווחי הון מטרתו לשרת את עקרון הצדק הסוציאלי.
מציין את העלייה הברוכה מארצות הרווחה בשנה הקודמת ובעיקר מדרום אמריקה, אך גם על הירידה בתרומת הקהילות בעולם לעידוד קליטת העלייה והעול הכלכלי הכבד המוטל על הממשלה בשל כך. עיקר ההשקעה הממשלתית היא ביצירת פתרונות דיור ושיכון לעולים בכל רחבי הארץ.
קליטת העליה לא מסתכמת רק בצד הכלכלי אלא גם בקליטה התרבותית. עיקר המאמץ מושקע דרך מערכת החינוך שתפקידה לצמצם את הפערים ולמען שיפור כלל מסגרות החינוך ברחבי הארץ.
יותר מ-25% מהתלמידים לומדים במוסדות המוגדרים כמוסדות למען טעוני טיפוח – יש לפעול למען השתלמות מיוחדת של המורים בבתי הספר האלה, בנית ספרי ותכניות לימוד ייחודיים ופעולות שיאפשרו לכיתות נחשלות להשיג ולהגשים את הרמה הכללית הנדרשת. הורחב יום הלימודים הארוך, הורחב מפעל שיעורי העזר, הממשלה תשקיע בהקמת רשת גני ילדים לגילאי 3-4 ולהאריך את חוק לימוד חובה חינם בשנתיים נוספות (גם לגילאי 15-16). רק החינוך הוא הדרך לצמצם את הפערים.
המושב הקרוב של הכנסת יעסוק בריבוי חקיקה העוסקת בהסדרה קונסטיטוציונית. חקו יסוד נשיא המדינה, חוק הירושה, חוק סדר הדין הפלילי, חוק לשון הרע. עוד בשלבי פיתוח חוקים חשובים כגון: חוק יסוד הממשלה, חוק הנפקת ניירות ערך – שיסדיר את עבודת הבורסה, חוק העמותות, חוק המרשם, חוק רישוי עסקים ועוד תיקוני חקיקה שונים.
מטרת הממשלה להחליף את החוקים העותמנים והמנדטורים בחוקים ישראליים.
היחס לאזרחים הערבים:
חקו הפיצויים – הממשלה שואפת לסיים את הסדרי הפיצויים על הפקעת הקרקעות מהאזרחים הערבים.
הסדרת בניה – השגשוג הכלכלי של ישראל ניכר גם בישובים הערבים ויש צורך בתכניות לפיתוח הישובים בהתאם למציאות המשתנה. יש להקפיד על בניה רק בהתאם לתכניות המתאר והחוק. דין אחד לישובים ערבים ולישובים יהודים – לא תתאפשר בניה לא חוקית.
משכילים ערבים – תוקם קרן ציבורית לסיוע לרכישת השכלה באמצעות הלוואות ביחד עם הסתדרות הסטודנטים.
פיתוח הכפר הערבי והדרוזי – המשך ביצוע תכנית החומש לפיתוח האזור הערבי, תכנית שהחלו לפני שנה. עד כה חוברו כפרים רבים לחשמל מים וביוב במסגרת התכנית, יש להמשיך בכך וגם להמשיך לפתח את איזורי החקלאות הערבים. ארגון קואפרטיב של שיווק לתוצרת החקלאית הערבית.
הממשל הצבאי – בעקבות השינוי במציאות החיים – לשחרר את כל תושבי הגליל והמשולש הערבים מההגבלות על התנועה שהן תוצר הממשל הצבאי, פרט לכמה ישובים ספורים הנמצאים ממש על הגבול. עם זאת בשל המתיחות הביטחונית באזור אין מנוס מהמשך קיומה של עין פקוחה במקומות הרגישים מבחינה ביטחונית.
הפגנות השבת בירושלים – קבוצה קטנה ניסתה ל”שמור על השבת” באמצעות חילול כבוד השבת וכבוד ירושלים וחילול חופש המצפון ומניעת כפייה דתית על ידי תקיפות, הפגנות והשלכת אבנים על שוטרים. הממשלה לא תאפשר לקבוצה קטנה לכפות את דעתה או לנהוג באלימות ומחזקת את ידי המשטרה בעניין זה. זו לא העת למלחמות אחים. מדינת ישראל מבוססת על ערכי מגילת העצמאות המבטיחים חופש דת ומצפון לכל אזרחי המדינה. שכל אחד יחיה בביתו על פי מצפונו, רשות הרבים היא באחריות הממשלה והמדינה.

קטגוריות:

ביטחון, דת ומדינה, המזרח התיכון, חימוש, חינוך והשכלה, יחסי חוץ, כלכלה, מדינות מתפתחות, ממשל צבאי, מסים, עיירות פיתוח, ערביי ישראל, פערים חברתיים, פריון עבודה, שביתת נשק, שבת

הערות:

ייצוב המשק; יציבות מחירים; צדק סוציאלי

קובץ מקור:

600

עמודים בארכיון:

2-45

עריכה