הפסקת אש, אל-פתח

נאום ראש הממשלה בפתיחת מושב החורף של הכנסת, 30.10.1967

30/10/1967-

תקציר:

חגיגות העצמאות ה-20 לישראל התקיימו בירושלים השלמה. הסיבה למלחמה היתה תוקפנות משולשת נגד ישראל. ישראל השתמשה בזכות להגנה לאומית עצמית.
מצטט מתוך נאום שנשא ב-12.6.1967, יומיים אחרי שוך הקרבות בו סקר את המצב הביטחוני. ישראל הסכימה לדרישת האו”ם להפסקת אש אך דורשת מהעולם להבטיח ששוב לא תותקף ולא לנקוט בצעדים שיכבידו על ישראל לנהל משא ומתן להשגת שלום.
“בימי הכוננות והמלחמה למדנו לדעת כי אף שאין אנו נעדרים אהדה ותמיכה בעולם, הרי עם כל זה, יכולים אנו לסמוך קודם כל רק על כוחנו שלנו ועל העם היהודי”.
המלחמה הסתיימה בהפסקת אש והתחיל המאבק המדיני שהולך ומחריף על פני האו”ם ומוסדותיו בכל רחבי העולם.
סוקר את ההצעות השונות שהועלו במועצת הביטחון של האו”ם. ואת ההשתלחות של ברית המועצות בישראל ואיך לאחר המלחמה החלה ברית המועצות להזרים נשק בכמויות גדולות למצרים.
מזכיר את נאומו של נשיא ארצות הברית לינדון ג’ונסון.
ועידת הפסגה הערבית בחרטום הוכיחה שמדינות ערב ממשיכות שלא להכיר בישראל, לא מוכנות למשא ומתן ולא לשלום.
ישראל רוצה בשלום קבע על יסוד משא ומתן ישיר והיא מוכנה למשא ומתן כזה עם כל מדינות ערב השכנות יחד או בנפרד.
ישראל מוכנה לשיתוף פעולה כלכלי ולתכנון אזורי עם כל מדינות האזור.
בעיית הפליטים היא בעיה אנושית שאפשר למצוא לה פתרון במסגרת תכנית בינלאומית או אזורית.
הממשלה תתייחס באופן צודק והוגן אל האוכלוסייה בשטחים שנכבשו תוך שמירת הסדר והביטחון.
הסיכוי לשלום תלוי בשלושה דברים – יכולת ההרתעה וההגנה של ישראל; אי התערבות של המעצמות לטובת צד זה או אחר; הימנעות מדינות העולם מניסוחים מעורפלים וחסרי תוכן.
מדינות ערב עוסקות בשיקום הצבאות ובהפרות חמורות של הסכם הפסקת האש. סוקר את הנשק שקיבלו מצרים, סוריה ועיראק מברית המועצות.
גם ישראל עושה מאמצים להתחמש ולהצטייד.
צרפת שעמדה לצד ישראל שינתה מדיניות וחדלה מלתמוך בישראל.
ההתקפה על משחתת חיל הים “אילת”
מזכיר את הרדיפות של היהודים במצרים, סוריה, עיראק וארצות ערב אחרות.
הצבא פועל בהצלחה נגד הטרור שמפעיל ארגון אל-פתח. ירדן וסוריה אחראיות לפעילות הטרור היוצאת משטחן.
האוכלוסייה בשטחים לא משתפת פעולה ולא תומכת ברובה המכריע בפעולות הטרור.
איחוד ירושלים בוצע ללא הפרעות. הממשלה מתכוונת להמשיך ולפתח את מזרח ירושלים וקיים צוות המכין תכנית אב כוללת.
עוד מתוכנן שיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה. מוסדות ממשלה שונים יעברו מתל אביב אל מזרח ירושלים.
איחוד ירושלים מבטיח שלא יחוללו או יהרסו המקומות הקדושים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים ולמאמינים תהיה גישה אל המקומות האלה. לשם כך נועד חוק המקומות הקדושים.
ישראל מסייעת לתושבי השטחים הכבושים ושיתוף הפעולה שלהם מאפשר חזרה למסלול החיים התקין.
“אני מקווה כי ככל שחולפים הימים, נוכחים לדעת התושבים הערבים בירושלים ובאזורים המוחזקים ששיתוף העפולה הוא לברכה. במיוחד חשים זאת בוודאי תושבי רצועת עזה, אשר הייתה כמכלאה אחת גדולה לתושביה. לאחר שפתחנו לרווחה את שערי עזה לתנועת נוסים גם ליהודה ולשומרון, ייווכחו תושביה לדעת, עד כמה בלתי נסבל המצב שהיה קיים תחת שלטון הכיבוש המצרי
עלי להוסיף כי הן האזור שהיה תחת שלטון הכיבוש של ירדן, והן חבל עזה, בה שלטו המצרים – הוחזקו בידיהם לא בזכות אלא בכוח, בעקבות תוקפנות וכיבושים צבאיים. החזקה זו נקבעה אמנם בהסכמי שביתת הנשק, אך הסכמים אלה בוטלו עקב התגרות מלחמה ותוקפנות מצידן”.
מאמין כי קיימים כוחות פנימיים במדינות ערב השואפים לשלום במזרח התיכון.
בעיית הפליטים – במשך 20 שנה סרבו מדינות ערב לטפל בבעיית הפליטים, למרות הסבל האנושי הדיכוי והניוון. אחרי מלחמת העולם השנייה מצא העולם דרך לפתור בעיות פליטים במספרים גדולים בהרבה. ישראל לבדה קלטה למעלה ממיליון פליטים מאירופה וממדינות האיסלאם. למעשה בוצעו חילופי אוכלוסייה בין הפליטים היהודים יוצאי מדינות האיסלאם לבין הפליטים הערבים, היהודים יצאו חסרי כל ממדינותיהם. שיקום פליטים במדינות קולטות העצים את המדינות האלה.
מוקיר את בני העדה הדרוזית שלחמו לצד היהודים. עוד הוכיחו גם אזרחי ישראל הערבים נאמנות לישראל ובכך הוכיחו כי העמים יכולים לחיות בשלום זה לצד זה.
קורא ליהודי התפוצות לעלות לישראל. בקרוב יגיש לכנסת חוק לעידוד העלייה.
המאבק על חיזוק הכלכלה: יש להשקיע במפעלים יצרניים, בתעשייה, חקלאות, תיירות ומפעלי ייצוא. כדי לגייס משאבים תתקיים בישראל ועידה כלכלית בהשתתפות אנשי מסחר וכלכלה מהארץ ומהעולם. יש להגדיל את הפריון ואת הייצוא, לסגור את הפער במאזן התשלומים.
“שכנינו ניסו מדיניות של לוחמה ואיבה וכולנו נתנסינו בהסדרי ביניים, כגון הפוגות ושביתות נשק. השלום הוא הפתרון היחיד שלא הופעל עדיין, והגיע הזמן להפעילו. מבלי לוותר על כל מאמץ להשיגו ומבלי להחמיץ כל ניסיון הידברות עם שכנינו, נמשיך לחשל את כוחנו ולחזק את ביטחוננו, כל עוד נמשך האיום עלינו ונשקפת לנו סכנת השמדה. נדע לשמור על אחדותנו וגיבושנו בימים הבאים, למען ניטיב לעמוד בפני כוחות, העומדים עלינו מבחוץ, ובפני בעיות, הניצבות בפנינו מבפנים”.

קטגוריות:

או"ם, ארצות הברית, ברית המועצות, ג'ונסון, לינדון, דרוזים, הבנה בין-דתית, ועידות כלכליות, חופש דת, חקלאות, טרור, יהדות התפוצות, ייצוא וייבוא, ירדן, ירושלים, כנסת, מאזן התשלומים, מדינות ערב, מועצת הביטחון, ממשלה, מצרים, משא ומתן, סוריה, סיני, עזה, עיראק, ערביי ישראל, פליטים, פריון עבודה, צה"ל, צרפת, קליטת עלייה, שטחים, שלום, ששת הימים, תיירות, תעלת סואץ, תעשייה

הערות:

הפסקת אש, אל-פתח

קובץ מקור:

728

עמודים בארכיון:

299-282

עריכה