נאום התשובה בוועידת מפא”י, 17.10.1963

17/10/1963-

תקציר:

כנס שמטרתו לדון בעניינים האידיאולוגיים של התנועה לקראת חמש-עשרה השנים הבאות; הכנס לא נועד לעסוק בסוגיות ביטחוניות ומדיניות ובישראל אי אפשר להפריד בין שני הנושאים האלה אבל כדי להרגיע את הדואגים – צה”ל ומשרד הביטחון עושים עבודה מצוינת; ישראל רוצה בשלום אבל מתכוננת למלחמה כי אי אפשר להתעלם מההתבטאויות של מדינות ערב המחרחרות ריב ומדון; יוצא נגד דברי פרס שעל ישראל לסמוך על עצמה ועל עצמה בלבד ואומר כי הביטוי “עם ישראל בדד ישכון” – זו אמירה חסרת אחריות ולא מתאימה למציאות; ב-15 השנים האחרונות עשתה המפלגה עבודה אדירה, והייתה עסוקה בעיקר במשימות היומיום, אבל עכשיו אפשר כבר לדבר גם על העתיד; המפלגה לא הצליחה לייצר קשר טוב ועמוק בין החברים של המפלגה לבין הנציגים; אם הכתובת לביקורת על כל מה שלא מוצלח בארץ היא מפא”י הרי שהיא צריכה להיות גם כתובת לשבחים על ההצלחות; מתייחס להקמת מפעל בנצרת, ככלי ליישוב יהודים בה – קודם כל לחם עבודה ולכן הממשלה צריכה לסייע בהקמת מפעל, במקרה זה מפעל טקסטיל בנצרת; בישראל צריך להיות מקום לכל יהודי, גם אם אין לו אנרגיה, כסף, ידע או יוזמה; בימים אלה המפעל עבר לידי חברת העובדים ויתכן ותחת ניהולה יישא רווחים והצלחה; טוענים נגדנו שאנו בונים משק קפיטליסטי אבל זו לא האמת, ואין לנו בררה אלא לבנות עם כל מי שאפשר; לאחריות העצמית של הפועלים יש חשיבות עצומה ככל שהתחרות בעולם גוברת; מפא”י אינה המפלגה היחידה בישראל; אל מול פרס ודיין אומר אשכול שצריך ואפשר לקרוא לנוער ליישב את הארץ ולעסוק במשימות חלוציות; מתייחס לתביעות של בן גוריון לתוספת של מיליונים למשרד החינוך ולהצעה של פרס לחינוך חינם לכולם עד כיתה ח’ ואומר שהיה מאד רוצה בזה אבל יש מגבלות תקציב שנובעות בין היתר גם מהתביעות התקציביות של מערכת הביטחון; במהלך הנאום אשכול מתעמת עם דברים שנאמרו על ידי שמעון פרס ומשה דיין, וקורא לדיון אידיאולוגי אמיתי; אומר שיש בעיה עם מערכת החינוך הגבוהה שהיא אמנם מצוינת אבל לא מחנכת חינוך אידיאולוגי; צריך להקים בתי ברל – לחינוך אידיאולוגי לעקרונות תנועת העבודה שאליהם יגיעו כמה שיותר אנשים; קורא להרחיב את המעשה השיתופי של הקבוצה ולהקים קואופרטיבים וקבוצות של תעשייה ולא רק חקלאות; לייצר אווירה של אידיאולוגיה וחלוציות במערכת החינוך שתחלחל לעם ולעשייה; אומר כי הציפייה של צעירים לחיים נוחים וטובים אינה מקובלת – המעשה הציוני עדיין לא תם; יש צורך בהשקעה גם בפארקים, גם ביערות למרות המחיר ולמרות השימוש במים, זו הוצאה שמחזירה את עצמה

קטגוריות:

אידאולוגיה, ביטחון, בן גוריון, דוד, דיין, משה, חינוך והשכלה, חקלאות, מפא"י, נצרת, פרס, שמעון, קבוצה, תעשייה

קובץ מקור:

599

עמודים בארכיון:

237-254

עריכה