מפלגות חרדיות; חרדים;

תשובה להצעות לסדר היום, ישיבה רפ’ח, 30.10.1963

30/10/1963-

תקציר:

מתייחס לדרך בה מביעים חברי הכנסת את עמדתם ואומר כי הסגנון צריך להיות נוח ומאפשר דיון כי אלימות גוררת אלימות; על שמירת שבת וחילול שבת אומר שאין עוד מקום בעולם בו שומרים שבת כמו בישראל; יוצא נגד הפגנות אלימות של חרדים ומגן על המשטרה אל מול טענות אלימות משטרתית באמירה שהמפגינים הם אלה שנהגו באלימות; יציאה נגד המשטרה היא יציאה נגד הממשלה – נגד המדינה ושלטון החוק; עונה לבגין על הבאת שוטרי משמר הגבול בהסבר שאל מול קהל גדול של מפגינים אין מספיק שוטרים בירושלים ולכן יש צורך בתגבור של משמר הגבול; אומר שחלק מהתגובות המתלהמות של המפלגות החרדיות – דתיות נובעת מהמאבק הפוליטי הפנימי ביניהם וזה מעלה את מפלס האלימות וההתרגשות; “הממשלה חייבת לשמור על חופש המצפון”; הממשלה חייבת לאזרחים לשמור על חופש התנועה ועל הסדר ברשות הרבים; הממשלה מחויבת לשמור על הרחוב פתוח לתנועה גם בשבת וגם אם יש מתנגדים, כי יש כאלה שהשבת שונה עבורם אבל יש אפשרות ויש צורך גם לבדוק דרכים חלופיות כדי למנוע את הפגיעה; מציע גם את האפשרות שאנשים דתיים שתחבורה בשבת מפריעה להם יעברו לגור בבתים שיבנו במגרשים שאינם נושקים לכביש, גם אם זה יצריך השקעה ממשלתית בבניית בתים מפני שממילא הם חיים בדירות מאד צפופות; כופר בהפרדה המלאכותית בין אורתודוקסים ללא אורתודוקסים, מי זה שקובע מי דתי ומי לא, ומהי דתיות?; אומר ששאלת הפרדת הדת מהמדינה לא הייתה פותרת את הבעיה מאחר ואלה שרואים בתחבורה בשבת חטא היו רואים בכך חטא גם אם הדת והמדינה היו נפרדות;

קטגוריות:

אידאולוגיה, דמוקרטיה, דת ומדינה, חופש מצפון, ירושלים, ממשלה, משטרת ישראל, משמר הגבול, קואליציה-אופוזיציה, שבת

הערות:

מפלגות חרדיות; חרדים;

קובץ מקור:

600

עמודים בארכיון:

300-317

עריכה