גרסה שנייה – מתונה יותר של הנאום

טיוטא (2) לפתיחה (עם עיתונאים), 4.12.1964

04/12/1964-

תקציר:

התכנסות לכבוד יום שנה של ה-29 בנובמבר, הצהרת האו”ם; בבחינת מערכת היחסים בין ישראל לאו”ם יש להתייחס לשני היבטים: הצרכים של ישראל והיחסים הבינ”ל; המפגש היום הוא ברוח כינוס העצרת ה-19 של האו”ם המתכנסת בצל משבר גדול; למרות הביקורת הרבה שיש על האו”ם הרי מדובר בארגון חשוב מאד שיש לו תרומה גדולה בעיקר בהפגת מתיחות בינ”ל ושחרור עמים ופיתוחם; מצב הגבולות של ישראל וסוריה יעלה לדיון בעצרת; אמנם הפעם יש יותר הבנה למצבה של ישראל אבל עדיין יש להדגיש כי אין מקום ליחס שווה אל התוקפן והמתגונן; התייחסות שווה אל הסורים התוקפנים היא סטייה ממגילת האו”ם; יש לזכור שהסכמי שביתת נשק אמורים להיות גשר לשלום והתנהגות סוריה והערבים היא עשיית פלסטר מההסכמים ומהאו”ם; זעקות השבר של הערבים לגבי הפליטים בזמן שהם מתאכזרים אליהם בלתי נסבלת; המלל של מדינות ערב בנוגע לפליטים הוא חלק מהתוקפנות הערבית; חובה לענות על האמירות האלה באמצעות מאמץ הסברתי רציני; בהדרגה העולם יכיר בשקריות הטענות של מדינות ערב ובצדקת ישראל; הזדון הערבי מתגלה במלוא מערומיו ביחסם למסמך היהודי של הכנסייה האקומנית בוותיקן; ניסיונותיהם של מנהיגי מדינות ערב לפעול נגד מוביל המים הנחוץ כל כך לישראל עלו בתוהו;

קטגוריות:

או"ם, גבולות, ותיקן, יחסי חוץ, כ"ט בנובמבר, מים, סוריה, עיתונות, פליטים, שביתת נשק

הערות:

גרסה שנייה – מתונה יותר של הנאום

קובץ מקור:

28

עמודים בארכיון:

16-26

עריכה