הספד ליצחק בן צבי, 11.4.1964

11/04/1964-

תקציר:

במלאת שנה לפטירתו של הנשיא השני יצחק בן צבי.
חייו של בן צבי מקפלים את דברי ימי הדורות האחרונים: ראשית תנועת העבודה, הקמת כוח יהודי בארץ ישראל, ארגון השומר, המאבק המדיני של היישוב, הגדודים העבריים, המנדט הבריטי, הוועד הלאומי.
בן צבי “היה נשיא של העם, מן העם ולמען העם אשר אהב”.
בן צבי הרבה לעסוק בשומרונים, הקראים, השבתאים אבל עיקר עיסוקו היה קיבוץ גלויות ומיזוג גלויות.
בן צבי סייע לפיתוח התרבות על ידי שילוב הרבדים הקדומים המשותפים ליצירות השונות של קהילות ישראל בתפוצות.
“ברב או במעט, כל אחד מאיתנו הוא בן לשלוחת תרבות יהודית מסויימת שממנה צמח. אין קל מלשגות ולהכנס בה, בשלוחתו, ומלחשוב שבשלוחה זו שלו דווקא גלומה היהדות, ושבה, ורק בה, המפתח להווית ישראל. בן צבי הורה והכיח, כי לא זה הדרך. מיזוג גלויות לא יקום בדרך זה”.
התנאי לעצמאות הוא היותנו עם אחד.
ההתייחסות לכור היתוך כפי שנעשה בארצות אחרות היא טעות. המצב בישראל שונה. ישראל אינה עוד ארץ הגירה אלא גילום לחזון גאולה יהודי כללי.
“שוויון הערך של יצירת העם היהודי, לתקופותיו ולקיבוציו הוא לנו מושכל ראשון”.
“כל יהודי הבא לארצו רואה את עצמו, ובדין הוא רואה את עצמו, כשותף שווה ערך, שווה זכות, ושווה חובה למעשה המיזוג הגדול. שותפות כזאת לא תיכון בלי ידיעה הדדית ומעמיקה. ידיעה מתוך כבוד ומתוך ענווה”
רחל ינאית הייתה שותפה לפועלו של בן צבי ועל כך מגיעה לה תודה.

קטגוריות:

בן צבי, יצחק, בן צבי, רחל, הגדוד העברי, המנדט הבריטי, השומר ובר גיורא, ויצמן, חיים, יהדות, יהדות התפוצות, כור היתוך, נשיא המדינה, קיבוץ גלויות, שוויון, תרבות

קובץ מקור:

604

עמודים בארכיון:

95-91

עריכה