הודעת ראש הממשלה בכנסת, 20.1.1964

20/01/1964-

תקציר:

בשבוע שעבר התכנסו בקהיר, על פי הזמנת נשיא מצרים, 13 ראשי מדינות ערב ונציגיהן במטרה לדון בדרכים לסיכול תוכנית המים של מדינת ישראל. מזכ”ל הליגה הערבית פירש את ההודעה הרשמית שיצאה מהכינוס והכריז על הקמת מכשירים צבאיים, מנהליים וכספיים לביצוע התוכנית הערבית של מי הירדן שמטרתה הטיית מקורות הירדן. מסתבר שהתוכניות האלה היו קיימות כבר בשנים 1960-1.
חשוב להבהיר ולהסביר לעולם את מלוא משמעות ההחלטות השליליות שקיבלו מדינות ערב. כל המדינות שהשתתפו בכינוס הן חברות באו”ם. על פי מגילת האו”ם חייבות המדינות החברות להימנע מכל שימוש בכוח ומכל איום של שימוש בכוח נגד מדינה כלשהי.
“כיבוד עקרונות אלה של מגילת האו”ם מקופלת בה תקוות האנושות להיחלץ ממאירת המלחמה ולהגיע לתיקון עולם חדש המבוסס על צדק, משפט ושלום. בזמן האחרון גברה הרגישות בעולם לצורף החיוני בהפגנת שחיתות עולמית ואזורית ובהרחקת סכנת האלימות המזויינת. שאיפת השלום בימינו עולה מלב האנושות כולה. היא משותפת לכל העמים ולכל יבשות תבל”. והנה דווקא עכשיו ראשי מדינות ערב מכריזים במפורש ובגלוי על תכנון פעולות התקפה.
ההכרזות האלה מעידות על כך שמדינות ערב לא רואות במגילת האו”ם אלא פיסת נייר חסרת ערך.
כמה חבל שבמקום להתקבץ כדי לדאוג לבני ארצותיהם הם מתכנסים רק כדי לתכנון פעולות נגד ישראל.
התעמולה הערבית מבקשת לתאר את מפעל המים הישראלי כפעולה לא חוקית הפוגעת בזכויותיהן וזהו סילוף נורא של המציאות.
לפני 11 שנה הסכימו המדינות לתיווכו של נשיא ארה”ב ששיגר את השגריר המנוח אריק ג’ונסטון, שעיבד תכנית אזורית מוסמכת לניצול המים. התוכנית התבססה על סקר אובייקטיבי ובמאמר שפרסם השגריר בניו-יורק טיימס ב- 10.8.1958 הוא פירט את ההסכמה של המדינות כולם לתוכנית מבחינה קניינית וטכנית. אבל בשנת 1955 החליטה הליגה הערבית לדחות את אישור התוכנית מתוך עקרון זדוני של אי שיתוף פעולה עם ישראל.
ובכל זאת נקבעה חלוקת מים מוסכמת בהתבסס על קריטריונים מקובלים בעולם ועכשיו, 11 שנה לאחר התחלת המשא ומתן החלה ישראל לשאוב מהכנרת את חלקה במים בהתאם לתוכנית. ישראל תכבד את ההתחייבות לפעול במסגרת הכמויות של התוכנית. ישראל לא הראשונה לשאוב מים ממערכת ירדן-ירמוך, מדינת ירדן מטה כמויות גדולות של מים במסגרת תוכנית הירמוך שלה. כך גם סוריה, ולבנון.
כלומר – מדינות ערב מנצלות את מערכת המים לצרכיהן אבל מבקשות למנוע מישראל לשאוב את חלקה במים. שמח לומר שבעולם מבינים שהעניין אינו המים אלא זכותה של מדינת ישראל להתקיים.
ישראל תשאב מים מהכנרת לפי הכמויות המותרות בתוכנית. ישראל תתנגד לצעדים חד-צדדים ובלתי חוקיים של מדינות ערב. ישראל תפעל בקרב דעת הקהל בעולם להוכיח שמדובר במפעל פיתוח חוקי וחיובי ושהאזור זקוק לשיתוף פעולה, קירוב השלום ולא לחרחור מלחמה.

קטגוריות:

או"ם, ג'ונסטון, אריק, חוק בינלאומי, ירדן, כנסת, לבנון, מדינות ערב, מים, מצרים, סוריה, שלום

קובץ מקור:

602

עמודים בארכיון:

111-105

עריכה