מוקלד

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המכון לחקר הנגב

הגשת תקציב משרד ראש הממשלה, 9.3.1964

09/03/1964-

תקציר:

הפעם מגיש לבית (לכנסת) תקציב קטן יחסית לתקציבי המדינה אותם הציג כשהיה שר אוצר.
תקציב משרד ראש הממשלה – 16.5 מיליון לירות.
הוגשה סקירה כתובה אבל בוחר להרחיב את הדיבור על כמה נושאים.
המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח:
“אפשר לשאול – והלא המחקר מתנהל כיום במדינה במוסדות שונים, גם בתוך מסגרת הממשלה וגם מחוצה לה. האם לא מוטב לנו שנקדיש את מרצנו לפיתוח המוסדות הקיימים ולטיפוחם, ולא נקים ולא ניצור מכשירים, שמא נרבה כפילות? ובכן – לדעתי אין כל אסון אם אנשים ומוסדות רבים עוסקים באותה בעיה עצמה, בפרט – אם היא חשובה ודוחקת. במה דברים אמורים? – שכל אחד ואחד ניגש לפתרונה בגישה שונה. הרי אלפי אנשי מדע חוקרים למשל, את מחלת הסרטן, ואין איש קובל על הכפילות שבדבר. אם יש קובלנה, הרי היא זו: שעדיין לא נמצאה התרופה.
הבעיה איננה, איפוא, הכפילות אלא התקשורת, התיאום והארגון. אין רע בכך, שחוקרים שונים – או אף מוסדות שונים – עוסקים באותו עניין עצמו. ובלבד שיידע כל אחד ואחד מהם מה נעשה אצל חברו, מה השיג הוא, כדי שלא יחזור כל חוקר על מה שכבר נעשה במקום אחר. וכאן, כאשר אנחנו מדברים על תכנון ועל קישור, כבר נגענו באחד המוקדים העיקריים של עבודת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח.
הנה, אחת הפעולות החשובות שמועצה זו ביצעה השנה היא גיבוש תוכנית ארצית להפעלת מחקר לפיתוח התעשייה. את חשיבות הדבר אינני צריך להסביר לכם, חברי הכנסת. עצם רמת המחקר במדינה גובהה למדי. השאלה המכרעת היא ניצול התוצאות למען המשק”.
מתאר את ההצלחות של שיתופי הפעולה והמחקרים החדשים בחקלאות ובתעשייה הקשורה בחקלאות. הכוונה היא להקים מרכז למחקר תעשייתי וחברה לניצול המצאות שתפקידה לפתח את הפיתוח הסופי. אשכול מנסה לגייס לשם כך את עזרת האו”ם.
“וזה הכלל: כדי שנוכל לקלוט ידע, צריך לקיים מחקר”
תפקיד נוסף של המועצה הוא ליזום ארגון וניהול מפעלי מחקר שונים הדרושים באופן ישיר לפיתוח והתיישבות – למשל מחקרים בנושא ניצול מי תהום, פיתוח חקלאות, ניצול אנרגית שמש ועוד של המכון לחקר הנגב.
“חלק גדול מן הדברים הללו הם ענפי מחקר שבהם יכולים אנו אולי לתרום לקידום המדע בעולם, לא רק תרומה ממשית אלא גם תרומה סגולית; כלומר תרומה שאיש לא ייטיב לתרום מאיתנו, תרומה שאיש לא נחלץ לה מלבדנו”.
כדי לקדם את המדע צריך לדאוג לחינוך טכנולוגי איכותי ולמצוא את הדרך לרתום את טובי החוקרים והמדענים לעניין.
“פירושו של דבר אולי הפקדת שר מיוחד על ענייני המדע והמחקר בארץ, כדוגמת מדינות אחרות”.
עובר לדבר על פעולות הממשלה בקרב המיעוטים: לפני שנתיים הודיע על תכנית חומש לפיתוח הכפר הערבי והדרוזי – יש התקדמות ממשית בתוכנית.
“לעיני כולנו עומדת דמותה של האישה הערבייה הסוחבת מים על ראשה. מפעלי המים משחררים אותה מן הנטל המפרך הזה. אולי יבוא, בעקבות ההקלה הממשית, גם שידוד מערכות חברתי שיקרב את האישה הערבייה למעמד שווה זכויות.
יאמרו הדברים באוזני נשים ובנות ערביות הנושאות עיניהן לטעמו הראוי לאישה בת דורנו במדינה מתקדמת. נקווה כי לא ירחק היום בו יתנו, האישה הערבייה והנוער הערבי שוחר הקדמה, את ידם לעיצוב חברה חדשה בה תשוחרר האישה מעמלה המפרך ונחיתות חברתית ותרבותית גם יחד”.
רואה חשיבות רבה בתפקיד היועץ לענייני ערבים ודרוזים במשרד ראש הממשלה. “תפקידה של לשכת היועץ היא לתבוע, להפעיל, להדריך, לעודד לעזור בתכנון ולתאם”. קיימת חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של האוכלוסייה הערבית והדרוזית.
” הרבה תלוי בקליטת המאמצים שלנו על ידי האוכלוסייה עצמה. יש איזה פרוש עממי של הפסוק ” ה’ יילחם לכם ואתם תחרישון” – הפרוש הוא- ה’ ייתן לכם לחם, אולם אתם חייבים לחרוש.
הבעיה כאן היא עידוד היוזמה בקרב אוכלוסיית הכפרים הערביים והדרוזיים עצמה. אם עדיין לא הישגנו את כל הדרוש. למשל, בארגון מוניציפאלי של היישובים הללו. הרי זה לא משום שהממשלה לא ניסתה לעשות כל מה שביכולתה. מחובתי לפנות בדברי אל יושבי הכפר הערבי והדרוזי. אין להשליך את כל היהב על הממשלה לבדה. לשם פיתוח דרושה התפתחות. דרושה נכונות מאורגנת לעזרה הדדית ועצמית של התושבים. לא פחות מאשר החלטות של מתכננים. לא די שהפרה רוצה להיניק, צריך שהעגל יהיה מסוגל לינוק.
אם לא יבוא המסר החברתי בקרב הכפרים עצמם תכבד עלינו המלאכה מאד. וייאמר כאן לדור הצעיר המתחנך לפי מושגים של מדינה חדשה, שלא יתבייש בכפרו ולא ייטוש אותו. על הנוער הערבי המשכיל להפנות את פניו אל העם ולהטות שכם כדי להעלותו ולשלבו שילוב נאמן בחיי המדינה”.
בקרוב יתחילו שידורים לבתי הספר הערבים ובמועצה לתרבות ולאמנות פועלת ועדה לענייני מיעוטים העוסקת בפיתוח וטיפוח התרבות הערבית בישראל. עוד מתפקידיו של היועץ – לקרב לבבות וליצור מפגשים בין נוער ערבי לנוער יהודי.
על הממשל הצבאי:
“ולא אוכל לסיים פרק זה בדברי בלי להעלות נקודה החוזרת ועולה בכל דיונינו בתחום המיעוטים. אולם למרות זאת (ואולי דווקא משום כך) צריך שהדברים יאמרו. כוונתי לעניין הממשלה הצבאי. לפני כחמישה חודשים נכנסו לתוקפם התיקונים שביטלו את הצורך ברישיונות תנועה לגבי כמעט 90% מן התושבים שבאזורי הממשל. מעשה זה הולם מה שאמרנו כל השנים: אין הממשלה רואה את קיומו של הממשל הצבאי כמטרה בפני עצמה. זהו אמצעי הכרחי לביטחון המדינה. אנו מקווים כי התפתחות החיים תוכיח, כי התמורה הגדולה שחוללנו הייתה לטובת המדינה וביטחון כל יושביה. במידה שיאפשרו זאת תנאי הביטחון, נמשיך בצמצום ההגבלות באזורי הממשלה הצבאי”.
ממשיך לעניין התיירות – בשנה שעברה היוו הכנסות התיירות 8.5% מהכנסות הייצוא של מדינת ישראל.
מתאר את חשיבות השימור של אתרים היסטוריים ושל הפעולות הארכיאולוגיות לגילוי אתרים נוספים. לענף התיירות יש גם חשיבות רבה מאד בתחום ההסברה.
על משרד ראש הממשלה עצמו: “הקושי להקיף את בעיות משרד ראש הממשלה בסקירה כזאת נובע מאופיו המיוחד: שאר המשרדים יש להם נושא עיקרי. משרד ראש הממשלה הוא מעין צרור של יחידות שאין מן ההכרח שיהא בינן קשר עניני וטבעי.
אולם כמעט לכולם יש יסוד משותף: אלה הן יחידות כלל משרדיות, הן משרתות את כל משרדי הממשלה או את קצתם, אם זה תכנון כלכלי או סיוע טכני, סטטיסטיקה, הסברה, גנזך המדינה, או “קול-ישראל”, שביחס אליו אנו עומדים בשלב מתקדם של הקמת רשות השידור”.

קטגוריות:

ארכיאולוגיה, גליל, דרוזים, הסברה, התיישבות, חינוך והשכלה, חינוך מקצועי, חקלאות, לכיש, מים, מיעוטים, ממשל צבאי, ממשלה, מנהיגות, משרד ראש הממשלה, נוער, ערביי ישראל, פיתוח, קול ישראל, רשות השידור, תיירות, תעשייה, תקציב, תרבות

הערות:

מוקלד

המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המכון לחקר הנגב

קובץ מקור:

603

עמודים בארכיון:

29-2

עריכה