דף השבוע, דגניה ב, פנימי לחברים בלבד, 28.3.1969

28/03/1969-

תקציר:

חוברת דף השבוע של קיבוץ דגניה ב’ מוקדשת לחבר לוי אשכול.
חברים כותבים על זכרונות אישיים מאשכול ואירועים מחייו השזורים בדגניה. בהם: מלכה רם, נחום רוזנפלד, יוסף אבידר, נתן סלע, הירשפלד.
מלכה רם: … …אשכול לא ידע שנאה מעודו, לא היתה שנאה בלבו לאיש, אפילו לא לאלה שגרמו לה כה הרבה צער. הוא הצטער על שכך נפלו הדברים, אך לא נטר ולא שנא איש. בלבו התם והישר לא היה מקום לשנאה וטינה ולרגשות נקם.
מדינת ישראל תיכון לעד. עוד רבים יהיו ראשי ממשלה. לכל אחד יהיה פנקס פתוח ויד רושמת, אך מי יודע אם יהיה לנו פעם ראש ממשלה שיקרא לעמו “קינדארלאך” ושכל בני עמו יהיו לו כבניו וילדיו.
יתמות גדולה ירדה עלינו. על ביתנו שורה ההרגשה שאבא שלנו הלך מאיתנו ואנו נתייתמנו מאב. אנו מכבדים את רצון העם, שבחר מנוחה לאשכול, על הר הרצל, בין גדולי האומה, אך היתמות שלנו גדולה שבעתיים: נחלתו בבית העלמין שלנו בדגניה ב’ נשארה פנויה.
מסיבת אנשי דגניה ב’ לכבוד אשכול – הכנסת 26.6.1963
אשכול: ….אכלתי לחם מתנורים רבים, אך אלוהים יודע ועד, מעולם לא נדחקתי מעניין לעניין. תמיד, לאחר שנכנסתי לעניין, היו באים ומוציאים אותי לעניין נוסף, וכך גם הפעם. חרדתי כבר שנתיים ויותר, מהיום בו ילך בן-גוריון כי ידעתי שהמשא יוטל על כתפי. זה משא כבד, ממנו אני פוחד, ולכן טוב לדעת שיש באיזה שהוא מקום ידידים, מקום שהוא מקור כל הכוח הזה.
נתן סלע:… מסיבת אנשי דגניה ב’ לכבוד אשכול – הכנסת 26.6.1963
אשכול: ….אכלתי לחם מתנורים רבים, אך אלוהים יודע ועד, מעולם לא נדחקתי מעניין לעניין. תמיד, לאחר שנכנסתי לעניין, היו באים ומוציאים אותי לעניין נוסף, וכך גם הפעם. חרדתי כבר שנתיים ויותר, מהיום בו ילך בן-גוריון כי ידעתי שהמשא יוטל על כתפי. זה משא כבד, ממנו אני פוחד, ולכן טוב לדעת שיש באיזה שהוא מקום ידידים, מקום שהוא מקור כל הכוח הזה. … אשכול שיניקתו הייתה מערכי תנועת-העבודה ומרעיון הקבוצה, השכיל להבין שאין חזון בלי הגשמה. אין יוצרים עם רק עם חזון ערטילאי, אלא יש לעשות, ליצור דברים, עובדות, להתעמק בכל זוטות החיים שמסביבנו, כמובן תמיד לאור המטרה הנשגבה. כל שרשרת חייו רצופה מפעלים מעשיים שהם הביאונו כיום עד הנה. אך לא פחות חשובה הייתה תכונתו השנייה. אהבת השלום, הקשבה לזולת, השכנוע והאפשרות לחיות בשלום גם עם ידידים ואויבים.

אשכול הכופר…. (שה”ש)
“איש על העדה, אשר ייצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם” (במדבר כז’ יז’) – כי המנהיג האמיתי צריך לא רק להוציא מהרע את המסתופפים בצילו, אלא גם להביאם לטוב (בעל חידושי הרי”ם)
חמישה תלמידם היו לו לרבן יוחנן בן זכאי… אמר להם: צאו ראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. רביע אליעזר אומר: עין טוב. רבי יהושע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר: לב טוב – כמובא במסכת אבות. ודורשי רשומות: אשכול – איש שהכל בו כנ”ל.
שנינו: כל האשכולות – הנשיאים והמנהיגים – שעמדו להן לישראל מימות משה וכו’ לא היה בהן שום דופי, חוץ וכו’.
מסופר על אחד מראשוני האדמו”רים החסידיים, שצווה לפני מותו לקברו על גבעה נישאה. משם יוכל להשקיף על עדתו שהשכין שלום ביניהם אחר שהיו במריבה ממשוכת – אם לא חזרו לסורם, להשקיף ולשמור…
על ר’ זירא – זה כשעלה לארץ ישראל ולא מצא מעברה לעבור, אחז במצר ועבר, שכל כך גדולה חיבתו לארץ – קונן המקונן:
ארץ שנער הרתה וילדה
ארץ צבי גידלה שעשועיה
“אוי נא לה” – אמר רקת
כי אבדה בלי חמדתה
ליקט מ”ה

קטגוריות:

דגניה, הספדים ומאמרים לזכרו, התיישבות

קובץ מקור:

939

עמודים בארכיון:

337-350

עריכה