המשימות העתידיות של הסוכנות והמדינה

דברים בקונגרס הציוני, 14.1.1964

14/01/1964-

תקציר:

אשכול נותן דין וחשבון כחבר הנהלה, ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות. ראה את החוברת שהוכנה שכולה מכוונת אל העתיד וכך צריך להיות.
“המשמעות של מעשינו בעבר נקבעת ונמדדת בערך שיש להם לגבי העתיד”
הנקודה הזו בזמן היא נקודת מפנה לתנועה ולעם.
“אפשר לגשת להגדרת משימותיה של התנועה הציונית, ובעתם להגדרת תפקידיו האקטואליים של העם היהודי כולו, משתי נקודות מוצא: האחת מתוך ניתוח צרכיו של העם בתפוצות, והאחרת – מתוך הגרת צרכיה של מדינת ישראל. אם משתופת לנו המגמה, לבצר הוויה יהודית לאומית שמדינת ישראל עומדת במרכזה, חייבים אנו להגיע לאותה מסקנה ממשית עצמה משתיהן כאחת”
מטעמים מוחשיים בעיית הביטחון היא הבעיה הראשונה שמעסיקה.
“…ההנחה הציונית, כי רק מרכזיותה של ישראל מבטיחה את המשך קיומו הלאומי העצמי של העם היהודי, את פיתוח רוחו וגאונו, באים אנו לכלל מסקנה כי חזית ביטחונה של ישראל היא גם חזית הקיום היהודית בעולם כולו”
לבעיית הביטחון שתי פנים: הביטחון השוטף (תלוי תקופה) והביטחון היסודי.
מתייחס לפעילות ולכוונות של מצרים כנגד ישראל – נאצר אומר כי המלחמה עם ישראל בלתי נמענת.
“השלום עדיף בשבילנו על מלחמה, ואפילו תסתיים בנצחוננו. מכאן חשיבותו היסודית של בניית כוח הרתעה רב-עוצמה, שיהפוך את חלום התוקפנות נגד ישראל לאשליה מסוכנת לבעליה” . לכן יש לחזק את צה”ל בכוח אדם ובכלים. לכוח האדם הלוחם יש שתי פנים – כמות ואיכות. ולכן התביעה לגידול האוכלוסייה והפעולה המתמדת להשביח את איכול החייל והמפקד בצבא לצד פיתוח וטיפוח הרמה החינוכית המדעית והטכנולוגית במדינה בכלל.
הפיתוח החקלאי אינו תלוי בשטחים אלא בכמות המים ובעיקר על ידי כוח האדם. כדי לענות על הצורך במים יש צורך בנוסך להמשך פיתוח המוביל הארצי גם פעולות להתפלת מים. תוכניות ההשקיה והמים הם גורם מרכזי בפעולה המדינית נגד הערבים והסכם עם ארה”ב להקמת מפעל התפלה וחשמל משותף שיהיה מבוסס על כור גרעיני.
יחסי החוץ של ישראל נועדו להביא לשיתופי פעולה להמשך ההתפתחות הביטחונית, החקלאית ובכלל.
החקלאות לבדה לא תיתן את המענה לבעיית הגדלת האוכלוסייה. יש להגביר את התיעוש ושילוב התיעוש בכל מערכות ההתיישבות.
מזמין את בעלי היוזמה והידע מכל קצוות העולם היהודי– המדינה ממתינה להם.
יש להעביר את האופי החברתי המיוחד של המפעל הציוני גם אל בתי החרושת – קיבוץ תעשייתי, התיישבות תעשייתית קואופרטיבית וכדומה.
כדי ליישם את התוכניות הגדולות יש צורך בעלייה גדולה.
בתוך כמה שנים יעלו כמעט כל היהודים מארצות המצוקה הפתוחות לעלייה והאוכלוסייה תגיע ל-3 מיליון. “אם יש משמעות לחזון הציוני, לחזון קיבוץ הגלויות, לחזון בניין המולדת – חייבים אנו להציג לעצמנו במלוא החריפות את השאלה מאין יבוא המשך העלייה”
חייבים להפנות מבט אל יותר משלושה מיליון יהודים החיים בברית המועצות ולפעול בכל הכוח כדי לסייע להם לעלות לישראל.
בארצות אירופה וארה”ב חיים עוד כ-8 מיליון יהודים, שהדרך לעלייה פתוחה בפניהם ובכל זאת מגיע משם רק קילוח דק של עולים.
חלק מהעולים שהגיעו לארץ הגיעו מארצות נחשלות, מה שהביא לפער תרבותי שהיתרגם לפער כלכלי וסוציאלי. יש צורך במאמץ חינוכי גדול, וכבר יש פירות. “הפיכת עליות שונות למקשה חברתית אחת היא כנראה משימה הדורשת יותר מימי דור אחד. אם גם אם לא עלינו המלאכה לגמור, אין אנו בני חורין להיפטר הימנה”.
שני הדברים הדרושים להמשך ההתפתחות וההצלחה – עלייה וזיקה יהודית עמוקה ברחבי העם בתפוצות.
“בלי הוויה יהודית של עם יהודי, אין מקור לעלייה פרט אולי לזו הבאה מחמת המציק”
לא תמו תפקידיה של התנועה הציונית עם הקמת מדינת ישראל.
עכשיו, לאחר שהלחץ של השנים הראשונות דעך מעט, צריך להעמיק ולבדוק את יסודות קיומה של התנועה הציונית בימי המדינה לפני התנועה הציונית עומדים תפקידים ואתגרים חדשים. “הייעוד לא נשתנה. היעדים חדשים כיום לגמרי”.
התנועה הציונית ידעה תמיד להקדים את מהלך ההיסטוריה היהודית, לחזות מראש, להתמודד ולהעלות פתרונות. אם התנועה לא תבחן את דרכה היא תמצא את עצמה נגררת אחרי מרכבת ההיסטוריה ולא צועדת לפניה.
“היכולת להקדים את מהלך ההיסטוריה היהודית, לחזותו מראש, להתמודד עימו ולהעלות פתרונות שיטוהו מדרכו הסטיכית, זה היה מקור לגאות מוצדקת של תנועתנו. אם לא נחש את דרכנו לאלתר, במונחי האתגרים המוחשיים העומדים לפנינו, נימצא, הלילה, נגררים אחרי מרכבת ההיסטוריה ולא צועדים לפניה. אנו נמצא את עצמנו פנים אל פנים עם המחר, ועלינו – כלי האתמול. אסור לתנועה הציונית, אסור למדינה, אסור לעם היהודי, שיקרה אותנו כדבר הזה. חכמים – ראו את הנולד”.
על הציונים המאורגנים לפעול למען עליה מארצות הרווחה. היו יהודים רבים שנאלצו לעזוב את הארצות בהם חיו (צפון אפריקה ואמריקה הלטינית) אבל הם המירו גולה בגולה ולא עלו לישראל.
הצרכים כיום משלבים כמות ואיכות – ריבוי עולים ועלייה חדורת רעיון ומסירות לרעיון.
“עלינו ליצוק את רעיון החלוציות לתוך דפוסים חדשים, פרי התקופה הזאת, פרי השליש האחרון למאה העשרים.
עיצוב הדמות של התנועה החלוצית מותנה קודם כל בעצם קיומה של התנועה הזאת, בהחזרת עטרה ליושנה”.
הכלי היסודי ליצירת תודעה יהודית לאומית הוא החינוך העברי. וזה מתחיל בלימוד עברית. קורא ליהודים בכל העולם ללמוד עברית ולוודא שהילדים שלם ילמדו עברית. המאבק אינו רק על ביצור המדינה, או אל קיומן של תפוצות ישראל אלא על קיומן היהודי של תפוצות אלה.
מודיע כי ממשלת ישראל והנהלת ההסתדרות הציונית העולמית קבעו ביחד את העקרון של אחריות משותפת לעתידו של העם בלי שנקבעה זכות של בלעדיות. הממשלה תסייע בכל הנדרש – זו חובה לאומית והשקעה נבונה מצד מדינת ישראל.
בעניין החינוך היהודי – המעמסה העיקרית על כתפי יהודי התפוצות ומדינת ישראל תהיה הכוח המארגן, המכשיר המחנך, הדוחף והמניע.
שיתוף הפעולה בין ההסתדרות הציונית לממשלת ישראל קיים ויימשך.

קטגוריות:

ארצות הברית, ביטחון, בן גוריון, דוד, ברית המועצות, גולדמן, נחום, גליל, גרעין, הלשון העברית, הסוכנות היהודית, התיישבות, התפלת מים, חקלאות, יהדות התפוצות, כור היתוך, מים, מצרים, נאצר, פיתוח, פערים חברתיים, צה"ל, קנדי, ג'ון פ, תעשייה, תרבות יהודית

הערות:

המשימות העתידיות של הסוכנות והמדינה

קובץ מקור:

602

עמודים בארכיון:

83-67

עריכה