ראיון לוי אשכול לניוזוויק, אנגלית, 4.2.1969 04/02/1969-
תקציר:
תמצית שיחה שארכה שעתיים ורבע לכלל ראיון: על ההצדקה להמשיך להחזיק בשטחים הערבים הכבושים; על ההתנהגות ההתקפית של הערבים ועל העובדה שכל המלחמות שבהן היתה ישראל מעורבת היו יוזמה של הערבים; על הקושי לשכנע את נאצר שישראל אינה מעוניינת בישראל הגדולה מהנילוס ועד בכלל; לגבי התכניות להקמת ישובים יהודיים בגולן, ביהודה ושומרון ובסיני – אשכול משיב שלא מדובר ביישובים אלא במחנות צבאיים וחקלאיים; אשכול אומר שישראל גמישה לגבי ה”מחנות” האלה בכל מקרה של משא ומתן אבל מסרב לומר על מה יהיה מוכן לוותר; בעיית הפליטים תוכל להיפתר רק כחלק מפעולה משותפת עם המדינות השכנות; אומר שישראל תהיה מוכנה לסייע למדינות השכנות שלהן אדמות ריקות רבות והמון מים שלא עושים בהם שימוש ליישב בהם את הפליטים בין אם על ידי רכישת הקרקעות עבור הפליטים או בדרך תשלום פיצויים לפליטים; באופן חד משמעי אומר אשכול שלא תהיה חזרה לקווי ה-4 ביוני ורק הסכם שיבטיח גבולות ברי הגנה לישראל הוא אפשרי ומתקבל על הדעת, עוד אומר שהתקיימו שיחות עקיפות עם נאצר; עבור מדינות ערב נושא הפליטים הוא לא עניין של חיים ומוות אלא נושא פוליטי נוח כדי לעכב; ישראל לא מתעקשת על שום דבר – אם ינסו לשבת למשא ומתן עם ישראל כולם יתפלאו לגלות שישראל מאד גמישה בגלל הרצון האמתי בשלום בר קיימא. לגבי הגולן ומזרח ירושלים – על כך ישראל לעולם לא תוותר; אומר שלמרות שבמאבק מול הפתח ידה של ישראל על העליונה, ישראל לא תתנגד לשבת לשיחות ישירות עם הפתח; מוחה על ההשוואה בין הטרור הפלשתינאי לבין המחתרות ואומר שישראל שוחררה בעיקר על ידי עבודה, עבודת אדמה, בניית ישובים וייבוש ביצות. תושבי הגדה לא מוכנים לתת לפתח גב; לגבי עזה וההתנגדות של תושבי עזה לשליטה והכיבוש הישראלי – מצבם של העזתם טוב יותר תחת שלטון ישראלי מאשר תחת השלטון המצרי בעשרים השנים הקודמות; אומר שפתרון של שלטון משותף על בסיס דרך השלטון בלבנון אינה מתאימה לצרכים שלמדינת ישראל; באופן אישי אשכול רואה קשר חזק בין הפלשתינאים לבין ירדן אבל לא שולל הקמת ישות פלשתינאית עצמאית; יש לארה”ב אינטרס בישראל חזקה כדי לצמצם את ההשפעה של בריה”מ במזרח התיכון. מלחמת ששת הימים הבהירה את זה;
קטגוריות:
ביטחון, טרור, יהודה ושומרון, ירדן, ירושלים, לבנון, משא ומתן, נאצר, עזה, פליטים, פלשתינאים, שטחים, שלום, ששת הימים, תפיסת הביטחוןקובץ מקור:
459
עמודים בארכיון:
242-253