משתתפים: לוי אשכול (רוה”מ ושר הביטחון); אל”מ ורבין (ראש אג”מ/ממשל צבאי); אל”מ שטרנברג (הפרקליט הצבאי הראשי). מטעם הליברלים: רוזן, קול, רימלט.
אשכול פותח ושואל אם יש בכלל טעם לשוחח עימם בעניין ביטול הממשלה הצבאי. הוא אומר כי הוא רוצה לפעול באופן שימנע טענות נגד הממשלה גם מצד היהודים וגם מצד הערבים וכי ניתן לטעון בנושא זה כנגד ישראל בפורומים מדיניים ופוליטיים בחו”ל.
אשכול אומר שיזם את ההתיישבות בגליל כצעד מחושב לגבי פריסת ההתיישבות בכלל וגם כי יש צורך, לצד ההתיישבות החקלאית גם במלאכה ותעשייה. מה שנעשה בנצרת וכרמיאל עדיין אינו נותן מענה מספיק.
“האמת היא שאני רוצה בישובים שיתופיים אם לא קבוצתיים מפני שהמשק הקבוצתי מוצא יותר אפשרויות ויותר דרכים להוציא את המקסימום מהאפס, ואינני צריך להציג בפניכם את עצמי שאני בעד מושבים ועשיתי משהו כדי להרבות מספרם. אבל דבר זה איננו תלוי בנו, הוא תלוי באנשים שיהיו לנו”.
מסביר כי ההתיישבות בגליל נועדה למנוע מצב של מיעוט יהודי בגליל.
בשלב זה נעשות עבודות הכשרה של הקרקע וסלילת דרכים ותוך שנתיים עד שלוש יהיה אפשר להקים גם ישובים בחלק הצפוני של הגליל בקרבת הגבול.
מבחינה כספית אין בפעילות להקמת ישובים בגליל משום עול כספי מאחר וממילא המדינה משקיעה בשיכון וקק”ל תעסוק ותממן את הכשרת הקרקע למטעים.
לעניין הממשל הצבאי אשכול מציע לבטל את הרישיונות בגליל (רישיונות התנועה) אבל לשמור על המסגרת השלטונית בגדר “רואה ואינה נראית”.
לגבי ההצעות לעקור משפחות ערביות ממקום מושבן בגליל ולהעבירן למקומות אחרים בארץ הוא אומר כי קיימות דעות שונות והוא מציע לקיים על כך התייעצות בזמן אחר. עוד מוסיף אשכול כי לא תהיה אפשרות לערבים להיכנס להתגורר באזור כדי למנוע כניסת מסיתים וכניסת בדואים מהנגב לצפון. הוא מוכן לשמוע הצעות לגבי המשול שבו יושבים 30-40 אלף ערבים ורחובו כארבעה ק”מ. במשולש אשכול מציע להשאיר בשלב ה את המצב כפי שהוא כלומר עם רישיונות תנועה שנתיים.
לשאלה מה עצם ישאר מהממשל הצבאי אם יבוטלו הרישיונות עונה אשכול כי מצבו של הנגב ישאר כמו שהוא, וכי יהיה מיעוט שעדיין ידרש לקבל רישיונות. עוד הוא אומר כי יש לשקול את עניין המשטרה באזורים אלה “בייחוד עכשיו כאשר גם אנחנו מזלזלים בכוחה של המשטרה בירושלים בהתפרעויות השבת של נטורי קרטא“.
רוזן אומר שהוא לא משנה את דעתו שהממשלה צריכה להחליף את תקנות ההגנה משנת 1945 בחוק של הכנסת.
אשכול מגיב כי התקנות יישארו בינתיים בתוקף.
רוזן מוסיף כי הקמת תחנות משטרה בכפרים הערביים ופיזור של הערבים בכל רחבי הארץ הוא דבר רצוי.
אשכול מגיב כי בינתיים תותר תנועה חופשית בכל רחבי הארץ וכי שאלת עקירת המשפחות והמעבר למקומות אחרים בארץ נשארת בשלב זה פתוחה.
אשכול מבהיר כי השטחים שיהיו סגורים לתנועה יהיו סגורים לתנועה גם עבור ערבים וגם עבור יהודים.
קול אומר כי הוא מעריך את העובדה שאשכול אינו מסתיר את הלחץ של מפלגות האופוזיציה בעניין הממשל הצבאי, וכי הוא מברך על יישוב הגליל. הוא מציע לדאוג שגם הערבים בגליל יהנו מהפיתוח של האזור. לדעתו המשך הממשל הצבאי אינו טוב לא רק לערבים אלא גם מבחינה פנימית – פסיכולוגית. הוא מציג את עמדת המפלגה הליברלית שצריך לשלב את הערבים בכמה שיותר נושאים. מציג את הקושי של האינטליגנציה הערבית למצוא עבודה או מגורים בתוך ישראל וכי תנאי החיים של הצעירים הערבים אינם ראויים.
אשכול שואל מדוע שהסוכנות לא תעסיק צעירים ערבים.
קול משיב שהסוכנות היא מוסד יהודי שתפקידו לקלוט יהודים.
קול טוען כי הממשל הצבאי מתערב גם כדי למנוע מהמפלגה הליברלית ליצור קשרים בכפרים הערביים ובפיטורי מורים ולא רק בגלל שיקולים חינוכיים. אשכול שואל אם אלה “הרגשות או עובדות” קול משיב שאינו יודע. קול מוסיף כי בעוד ההצעה לגבי הממשל הצבאי היא בגדר התקדמות היא אינה מספיקה.
אל”מ שטרנברג מסביר כי התקנות הקיימות משרתות מכלול של בעיות ונושאים, לדוגמא הן מאפשרות לצבא לערוך סריקות ולעצור אנשים באזורים אלה, כמו גם להמשיך לקיים שם מחנות אימונים צבאיים.
אשכול מתאכזב מהתגובות של הליברלים ואומר כי אפשר להבין מהם כאילו צריך להתבייש ברעיון ההתיישבות בגליל בעוד הפיתוח נועד לטובת כל מי שמתגורר בגליל וכי מי שאדמותיו נלקחות ממנו מפוצה באופן הוגן.
אשכול מוסיף כי למפלגות שונות יש הצעות שונות לגבי הממשל הצבאי והערבים וכי ההצעה שלו נועדה לבוא לקראת כל המפלגות וההצעות. ההצעה הזו אינה מכבידה על ערביי הגליל וכי הוא מתחייב לבדוק את התלונות לגבי פיטורי מורים ערביים ומוסיף כי פיטורי מורים מותרים רק מבחינה ביטחונית וחינוכית.
לגבי עקירת משפחות ממקומן והעברתן לאזורים אחרים – הוא מעוניין בוועדה שתברר את העניין בירור רציני. גבי המשולש – זו תישאר שאלה פתוחה. בשלב זה אשכול מעוניין שלא לשנות את המצב שם “לדעתי טוב לא לשנו את המצב במשולש ולהשאיר בו את המחוך המחזק אם כי הוא מחוך של פלסטיק“.
אשכול עונה להם: “כולכם גומרים את ההלל על ההצעה ואתם בכל זאת דוחים אותה. אני מבין שהיו לכם הצעות אחרות בעניין זה, אבל עלינו לזכור כי המדובר בעניין ביטחוני“.
הם מבטיחים לשקול את הנושא.
פגישה עם נציגי המפלגה הליברלים בקשר לממשל הצבאי, 11.10.1963 11/10/1963-
תקציר:
משתתפים: לוי אשכול (רוה”מ ושר הביטחון); אל”מ ורבין (ראש אג”מ/ממשל צבאי); אל”מ שטרנברג (הפרקליט הצבאי הראשי). מטעם הליברלים: רוזן, קול, רימלט. אשכול פותח ושואל אם יש בכלל טעם לשוחח עימם בעניין ביטול הממשלה הצבאי. הוא אומר כי הוא רוצה לפעול באופן שימנע טענות נגד הממשלה גם מצד היהודים וגם מצד הערבים וכי ניתן לטעון בנושא […]
קטגוריות:
גליל, התיישבות, חינוך והשכלה, חקלאות, כרמיאל, ממשל צבאי, נצרת, שבת, תעשייההערות:
משתתפים: לוי אשכול (רוה”מ ושר הביטחון); אל”מ ורבין (ראש אג”מ/ממשל צבאי); אל”מ שטרנברג (הפרקליט הצבאי הראשי). מטעם הליברלים: רוזן, קול, רימלט.
אשכול פותח ושואל אם יש בכלל טעם לשוחח עימם בעניין ביטול הממשלה הצבאי. הוא אומר כי הוא רוצה לפעול באופן שימנע טענות נגד הממשלה גם מצד היהודים וגם מצד הערבים וכי ניתן לטעון בנושא זה כנגד ישראל בפורומים מדיניים ופוליטיים בחו”ל.
אשכול אומר שיזם את ההתיישבות בגליל כצעד מחושב לגבי פריסת ההתיישבות בכלל וגם כי יש צורך, לצד ההתיישבות החקלאית גם במלאכה ותעשייה. מה שנעשה בנצרת וכרמיאל עדיין אינו נותן מענה מספיק.
“האמת היא שאני רוצה בישובים שיתופיים אם לא קבוצתיים מפני שהמשק הקבוצתי מוצא יותר אפשרויות ויותר דרכים להוציא את המקסימום מהאפס, ואינני צריך להציג בפניכם את עצמי שאני בעד מושבים ועשיתי משהו כדי להרבות מספרם. אבל דבר זה איננו תלוי בנו, הוא תלוי באנשים שיהיו לנו”.
מסביר כי ההתיישבות בגליל נועדה למנוע מצב של מיעוט יהודי בגליל.
בשלב זה נעשות עבודות הכשרה של הקרקע וסלילת דרכים ותוך שנתיים עד שלוש יהיה אפשר להקים גם ישובים בחלק הצפוני של הגליל בקרבת הגבול.
מבחינה כספית אין בפעילות להקמת ישובים בגליל משום עול כספי מאחר וממילא המדינה משקיעה בשיכון וקק”ל תעסוק ותממן את הכשרת הקרקע למטעים.
לעניין הממשל הצבאי אשכול מציע לבטל את הרישיונות בגליל (רישיונות התנועה) אבל לשמור על המסגרת השלטונית בגדר “רואה ואינה נראית”.
לגבי ההצעות לעקור משפחות ערביות ממקום מושבן בגליל ולהעבירן למקומות אחרים בארץ הוא אומר כי קיימות דעות שונות והוא מציע לקיים על כך התייעצות בזמן אחר. עוד מוסיף אשכול כי לא תהיה אפשרות לערבים להיכנס להתגורר באזור כדי למנוע כניסת מסיתים וכניסת בדואים מהנגב לצפון. הוא מוכן לשמוע הצעות לגבי המשול שבו יושבים 30-40 אלף ערבים ורחובו כארבעה ק”מ. במשולש אשכול מציע להשאיר בשלב ה את המצב כפי שהוא כלומר עם רישיונות תנועה שנתיים.
לשאלה מה עצם ישאר מהממשל הצבאי אם יבוטלו הרישיונות עונה אשכול כי מצבו של הנגב ישאר כמו שהוא, וכי יהיה מיעוט שעדיין ידרש לקבל רישיונות. עוד הוא אומר כי יש לשקול את עניין המשטרה באזורים אלה “בייחוד עכשיו כאשר גם אנחנו מזלזלים בכוחה של המשטרה בירושלים בהתפרעויות השבת של נטורי קרטא“.
רוזן אומר שהוא לא משנה את דעתו שהממשלה צריכה להחליף את תקנות ההגנה משנת 1945 בחוק של הכנסת.
אשכול מגיב כי התקנות יישארו בינתיים בתוקף.
רוזן מוסיף כי הקמת תחנות משטרה בכפרים הערביים ופיזור של הערבים בכל רחבי הארץ הוא דבר רצוי.
אשכול מגיב כי בינתיים תותר תנועה חופשית בכל רחבי הארץ וכי שאלת עקירת המשפחות והמעבר למקומות אחרים בארץ נשארת בשלב זה פתוחה.
אשכול מבהיר כי השטחים שיהיו סגורים לתנועה יהיו סגורים לתנועה גם עבור ערבים וגם עבור יהודים.
קול אומר כי הוא מעריך את העובדה שאשכול אינו מסתיר את הלחץ של מפלגות האופוזיציה בעניין הממשל הצבאי, וכי הוא מברך על יישוב הגליל. הוא מציע לדאוג שגם הערבים בגליל יהנו מהפיתוח של האזור. לדעתו המשך הממשל הצבאי אינו טוב לא רק לערבים אלא גם מבחינה פנימית – פסיכולוגית. הוא מציג את עמדת המפלגה הליברלית שצריך לשלב את הערבים בכמה שיותר נושאים. מציג את הקושי של האינטליגנציה הערבית למצוא עבודה או מגורים בתוך ישראל וכי תנאי החיים של הצעירים הערבים אינם ראויים.
אשכול שואל מדוע שהסוכנות לא תעסיק צעירים ערבים.
קול משיב שהסוכנות היא מוסד יהודי שתפקידו לקלוט יהודים.
קול טוען כי הממשל הצבאי מתערב גם כדי למנוע מהמפלגה הליברלית ליצור קשרים בכפרים הערביים ובפיטורי מורים ולא רק בגלל שיקולים חינוכיים. אשכול שואל אם אלה “הרגשות או עובדות” קול משיב שאינו יודע. קול מוסיף כי בעוד ההצעה לגבי הממשל הצבאי היא בגדר התקדמות היא אינה מספיקה.
אל”מ שטרנברג מסביר כי התקנות הקיימות משרתות מכלול של בעיות ונושאים, לדוגמא הן מאפשרות לצבא לערוך סריקות ולעצור אנשים באזורים אלה, כמו גם להמשיך לקיים שם מחנות אימונים צבאיים.
אשכול מתאכזב מהתגובות של הליברלים ואומר כי אפשר להבין מהם כאילו צריך להתבייש ברעיון ההתיישבות בגליל בעוד הפיתוח נועד לטובת כל מי שמתגורר בגליל וכי מי שאדמותיו נלקחות ממנו מפוצה באופן הוגן.
אשכול מוסיף כי למפלגות שונות יש הצעות שונות לגבי הממשל הצבאי והערבים וכי ההצעה שלו נועדה לבוא לקראת כל המפלגות וההצעות. ההצעה הזו אינה מכבידה על ערביי הגליל וכי הוא מתחייב לבדוק את התלונות לגבי פיטורי מורים ערביים ומוסיף כי פיטורי מורים מותרים רק מבחינה ביטחונית וחינוכית.
לגבי עקירת משפחות ממקומן והעברתן לאזורים אחרים – הוא מעוניין בוועדה שתברר את העניין בירור רציני. גבי המשולש – זו תישאר שאלה פתוחה. בשלב זה אשכול מעוניין שלא לשנות את המצב שם “לדעתי טוב לא לשנו את המצב במשולש ולהשאיר בו את המחוך המחזק אם כי הוא מחוך של פלסטיק“.
אשכול עונה להם: “כולכם גומרים את ההלל על ההצעה ואתם בכל זאת דוחים אותה. אני מבין שהיו לכם הצעות אחרות בעניין זה, אבל עלינו לזכור כי המדובר בעניין ביטחוני“.
הם מבטיחים לשקול את הנושא.
קובץ מקור:
540
עמודים בארכיון:
175-195